שלום פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:29, 3 במאי 2022

הרב שלום פלדמן (ט"ו במנחם אב תרצ"ג – כ"ז בניסן תשע"ה) היה מנהל בית הספר לדפוס יד החמשה בכפר חב"ד, שנודע כמשכיל עצום בתורת החסידות, בעל רגש, ובעל שמועה שאצר בקרבו סיפורי חסידים רבים.

תולדות חיים

נולד בקלימוביץ' שברוסיה בט"ו אב תרצ"ג לאביו ר' דוד פייסין ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' ישראל לוין מנעוועל.

נקרא על שם הרבי הרש"ב ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' בערל פייסין, שהיה אז עדיין בחיים.

אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' שמריהו פלדמן שגידלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.

בילדותו למד אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט, ר' יונה כהן, ואצל סביו ר' ישראל לוין.

בסיום מלחמת העולם השנייה יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים בבריחה הידועה, ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים פוקינג. במחנה חלתה אמו ושכבה במיטה על יד הרבנית חנה אמו של הרבי. כאשר בא שולם הצעיר לבקרה במרפאה של המחנה, הרבנית שמה לכך לב, באומרה למרת שיינא בתיה: "כיבוד ההורים של בנך מזכיר לי את של בני!" (הרבי) ^[1] המשיכו לצרפת שם נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה בפרדס חנה, ועם הקמתו של כפר חב"ד הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.

בארץ, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב, ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת תומכי תמימים בעיר.

בשנת תשי"ג בהיותו נער בן 19 נסע לרבי, בהשתדלות הנהלת הישיבה ובראשם ר' מרדכי אליהו שניאור שהעניקו לו סכום כספי עבור הנסיעה, וכן ביקשו עבורו את רשות משרד הבטחון שיבטלו ממנו את צו עיכוב היציאה.

במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף הוסמך לרבנות, וכן קיבל הסמכה כשוחט ובודק.

בשנת תשט"ז יצא למרכז שליחות מטעם המרכז לענייני חינוך, וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו.

בארץ הקודש

בקיץ של שנת תש"כ נשא את רעייתו מרת מוסיא בת ר' אברהם ישעיה סברדלוב, ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק.

לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות בכפר חב"ד וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס יד החמשה.

על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות ומסר שיעורים בכל רחבי הארץ.

הרב פלדמן התוועד מידי שבת בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, בדרך כלל יחד עם רב הכפר הרב אשכנזי. בין השניים שרר קשר קרוב ומיוחד.

נודע כבעל שמועה, ור' מענדל פוטרפס העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' שמואל לויטין, ששמע מהרשב"ץ ששמע מר' מיכל אפוצקר תלמידו של אדמו"ר הזקן".

במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני בישיבת תומכי תמימים חולון.

נפטר בכ"ז ניסן תשע"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

בנו, ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד).
חתנו, ר' דוד אבא זלמנוב - משפיע, כפר חב"ד.
חתנו, ר' משה זקס.
חתנו, ר' יוסף יצחק אולידורט.

בין נכדיו הבולטים

הרב שמואל אהרן וולף, שליח ביהוד.
הרב יואל בייטש, שליח בראשון לציון.
הרב דוד אולידורט, שליח בחדרה.
הרב שניאור זלמן (זמי) זקס, שליח בקרית טבעון.
הרב חיים אריה לייב זקס, משפיע ישיבת חב"ד בכפר חב"ד .

קישורים חיצוניים

פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה
7 שנים לפטירתו: התוועדות מרוממת עם ר' שלום פלדמן ע"ה
מאה דולרים מזוייפים | סיפורים אותנטיים מר' שלום פלדמן ע"ה

↑ (תוכן) מפי בנו ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד)

[1] (תוכן) מפי בנו ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד)

[1]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]].
-נקרא על שם [[הרבי הרש"ב]] ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' בערל פייסין, שהיה אז עדיין בחיים.
+נקרא על שם [[הרבי הרש"ב]] ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' [[בערל פייסין]], שהיה אז עדיין בחיים.
-אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגדלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.
+אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגידלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.
 בילדותו למד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], ר' [[יונה כהן]], ואצל סביו ר' [[ישראל לוין]].
-בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פוקינג]], המשיכו ל[[צרפת]] שם נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.
+בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פוקינג]]. במחנה חלתה אמו ושכבה במיטה על יד [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי. כאשר בא שולם הצעיר לבקרה במרפאה של המחנה, הרבנית שמה לכך לב, באומרה למרת שיינא בתיה: "כיבוד ההורים של בנך מזכיר לי את של בני!" ([[הרבי]]) {{הערה|(תוכן) מפי בנו ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]}} המשיכו ל[[צרפת]] שם נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו ל[[ארץ הקודש]], התגורר תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.
 בארץ, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בעיר]].