רפאל בכר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: הוספתי תוכן שיפרתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[ב' אב]] [[תשכ"ו]] למשפחה שומרת מצוות. יותר מאוחר עברה המשפחה לבני ברק. | נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[ב' אב]] [[תשכ"ו]] למשפחה שומרת מצוות. יותר מאוחר עברה המשפחה לבני ברק. את אהבתו לרבי ינק מאת אימו שסיפרה לו בהתלהבות על הרבי ופעולותיו, הדברים נשמרו בליבו הצעיר. | ||
בבחרותו למד בישיבות ליטאיות בבני ברק וירושלים. בשנת [[תשמ"ב]] השתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה | בבחרותו למד בישיבות ליטאיות בבני ברק וירושלים. בשנת [[תשמ"ב]] השתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה, באותה שנה נכח בשידור חי של [[התוועדות עם הרבי]], בעקבות ההתוועדות, בה דיבר הרבי אודות השפעה על הזולת, התעורר ליבו והחל לצאת בקביעות ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשמ"ה]] החל ללמוד בישיבת חב"ד [[חח"ל צפת]] בהפצרתו ועידודו של הרב [[בנימין נחום זילברשטום|בנימין זילברשטרום]], בזכותו, זכה לנסוע לראשונה ל[[בית חיינו]] באותה שנה. לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] נשא לאישה את מרת חדווה והתיישב ב[[באר שבע]] שם | בשנת [[תשמ"ט]] נשא לאישה את מרת חדווה והתיישב ב[[באר שבע]] שם החל לעסוק בחינוך, מתוך ידיעה שזוהי זכות נפלאה (א געוואלדיקע זכות). | ||
בשנת [[תש"נ]] לאור הוראת הרבי לייסד שיעורי תורה, זכה לברכת הרבי: " | בשנת [[תש"נ]] לאור הוראת הרבי לייסד שיעורי תורה, פתח שיעור גמרא בעיר [[באר שבע]] ועידכן את הרבי בבשורה הטובה, הרבי הדגיש שבעקבות העומס הצפוי, לא כל חסיד יזכה למענה, אך להפתעתו זכה לברכת הרבי: '''"ויהא בהצלחה רבה, והזמ"ג, שהשלהבת עולה מאלי' במנורת זהב טהור וכו'. אזכיר עה"צ"'''{{הערה|מענות קודש תש"נ מכתב רנ"ח}}" ברכה זו התבררה לאחר זמן כהושטת שרביט הזהב למסירות שיעורי תורה ואף היוותה השראה לעבודת הקדש שלו בחינוך ילדי ישראל. | ||
בשנת [[תשס"ד | בשנת [[תשס"ד]] פתח הרב [[ניצן חלק]] את [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] והמלמד רפאל זכה להיות ראשון המלמדים בו. | ||
בשנת [[תש"ע]] החל להקליט שיריו ולהוציאם כתוכניות שמע בנושאי תולדות חב"ד בו הוא משלב סיפורים עם שירת ילדים, הסיפורים והשירים נכתבו במשך למעלה מעשור וזכו להצלחה רבה. | בשנת [[תש"ע]] החל להקליט שיריו ולהוציאם כתוכניות שמע בנושאי תולדות חב"ד בו הוא משלב סיפורים עם שירת ילדים, הסיפורים והשירים נכתבו במשך למעלה מעשור וזכו להצלחה רבה. | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
בשנת [[תשע"א]] החל להוציא חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בנושאי גאולה ומשיח ותולדות חב"ד ונמכרו לתלמודי תורה ובתי ספר ברחבי הארץ. | בשנת [[תשע"א]] החל להוציא חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בנושאי גאולה ומשיח ותולדות חב"ד ונמכרו לתלמודי תורה ובתי ספר ברחבי הארץ. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] נקרא אל הדגל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם אופקים]]. | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] נקרא אל הדגל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם אופקים]]. באותה שנה החל, מתוך תחושת שליחות, בהוצאת ספרי ילדים בנושאי גאולה ומשיח אשר זכו להצלחה ופרסום רחב בקרב ילדי אנ"ש, בנוסף הספרים בעריכתו זכו לסיקור בכלי תקשורת שונים. | ||
בשנת [[תשע"ט]] החל לכתוב על דמויות חסידיות חב"דיות בעלון פנימיות היוצא ע"י [[מרכז את"ה]]. מאוחר יותר, קובצו כל הכתבות, יחד עם כתבות נוספות לספר 'דמות של חסיד'. | |||
==ספרים ודיסקים שיצר וכתב== | ==ספרים ודיסקים שיצר וכתב== | ||
גרסה מ־10:51, 25 באפריל 2022
הרב רפאל בכר (ידוע בכינוי: המלמד רפאל; יליד שנת תשכ"ו, 1966) הוא מלמד ויוצר סדרת הדיסקים והספרים תחת השם המלמד רפאל.
תולדות חיים
נולד בראשון לציון בב' אב תשכ"ו למשפחה שומרת מצוות. יותר מאוחר עברה המשפחה לבני ברק. את אהבתו לרבי ינק מאת אימו שסיפרה לו בהתלהבות על הרבי ופעולותיו, הדברים נשמרו בליבו הצעיר.
בבחרותו למד בישיבות ליטאיות בבני ברק וירושלים. בשנת תשמ"ב השתתף בשיעורי תניא שנמסרו בישיבה, באותה שנה נכח בשידור חי של התוועדות עם הרבי, בעקבות ההתוועדות, בה דיבר הרבי אודות השפעה על הזולת, התעורר ליבו והחל לצאת בקביעות למבצע תפילין בתחנה המרכזית בירושלים. בשנת תשמ"ה החל ללמוד בישיבת חב"ד חח"ל צפת בהפצרתו ועידודו של הרב בנימין זילברשטרום, בזכותו, זכה לנסוע לראשונה לבית חיינו באותה שנה. לקראת שנת הלימודים תשמ"ז נסע ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בשנת תשמ"ט נשא לאישה את מרת חדווה והתיישב בבאר שבע שם החל לעסוק בחינוך, מתוך ידיעה שזוהי זכות נפלאה (א געוואלדיקע זכות).
בשנת תש"נ לאור הוראת הרבי לייסד שיעורי תורה, פתח שיעור גמרא בעיר באר שבע ועידכן את הרבי בבשורה הטובה, הרבי הדגיש שבעקבות העומס הצפוי, לא כל חסיד יזכה למענה, אך להפתעתו זכה לברכת הרבי: "ויהא בהצלחה רבה, והזמ"ג, שהשלהבת עולה מאלי' במנורת זהב טהור וכו'. אזכיר עה"צ"[1]" ברכה זו התבררה לאחר זמן כהושטת שרביט הזהב למסירות שיעורי תורה ואף היוותה השראה לעבודת הקדש שלו בחינוך ילדי ישראל.
בשנת תשס"ד פתח הרב ניצן חלק את תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע והמלמד רפאל זכה להיות ראשון המלמדים בו.
בשנת תש"ע החל להקליט שיריו ולהוציאם כתוכניות שמע בנושאי תולדות חב"ד בו הוא משלב סיפורים עם שירת ילדים, הסיפורים והשירים נכתבו במשך למעלה מעשור וזכו להצלחה רבה.
בשנת תשע"א החל להוציא חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בנושאי גאולה ומשיח ותולדות חב"ד ונמכרו לתלמודי תורה ובתי ספר ברחבי הארץ.
לקראת שנת הלימודים תשע"ד נקרא אל הדגל לשמש כמחנך בתלמוד תורה אור מנחם אופקים. באותה שנה החל, מתוך תחושת שליחות, בהוצאת ספרי ילדים בנושאי גאולה ומשיח אשר זכו להצלחה ופרסום רחב בקרב ילדי אנ"ש, בנוסף הספרים בעריכתו זכו לסיקור בכלי תקשורת שונים.
בשנת תשע"ט החל לכתוב על דמויות חסידיות חב"דיות בעלון פנימיות היוצא ע"י מרכז את"ה. מאוחר יותר, קובצו כל הכתבות, יחד עם כתבות נוספות לספר 'דמות של חסיד'.
ספרים ודיסקים שיצר וכתב
ספרים
- מתנה למלך המשיח - תשע"ד
- ריקוד הגאולה של דוד המלך - תשע"ה
- שמוליק והחברים פוגשים בעבדים - תשע"ו
- בנצי מחכה למשיח - תשע"ז
- ממקדש הגלות למקדש הגאולה - תשע"ח
- אורי מגלה מיהו המשיח - תשע"ט
- הפתעה מעולם אחר - תש"פ
- לו'יק זכה להיגאל - תשפ"א
דיסקים
- סדרת החסידות - תש"ע-תשע"ז
- הבעל שם טוב
- המגיד ממעזריטש
- אדמו"ר הזקן
- אדמו"ר האמצעי
- אדמו"ר הצמח צדק
- אדמו"ר המהר"ש
- אדמו"ר הרש"ב
- אדמו"ר הרי"צ
- הרשב"צ
- ר' שמואל מונקס
- התניא וכוחו האלוקי
- סדרת התורה - תשע"ז-תשע"ט
- חומש בראשית
- שירים רבים על החומשים הבאים ונושאים נוספים בחסידות
- סדרת חוברות לימוד שכתב - תשע"ד-תשע"ו
- גואל אחרון - ביוגרפיה של הרבי לילדים
- תניא קדישא - היכרות עם ספר הספרים של תורת החסידות
- יפוצו מעיינותיך חוצה - סדרת שיעורים בחסידות לכיות היסוד בבתי הספר
קישורים חיצוניים
- ↑ מענות קודש תש"נ מכתב רנ"ח