כפר חב"ד – הבדלי גרסאות

במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר'[[אברהם שמואל גרליק]], ר'[[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.  

חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת בכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את הססכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.  

בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.