תומכי תמימים מגדל העמק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת כל התוכן מהדף)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=מגדל העמק ישיבה.jpeg
|כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מגדל העמק]]
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
|מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי
|מספר תלמידים= 320 (כולל סניפים)
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.


==היסטוריה==
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}.
לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.
מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.
לקראת סוף שנת [[תשל"ח]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].
בחודש אב בשנת [[תשנ"ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשנ"ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.
בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.
[[קובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בה כ-230 בחורים.
== צוות הישיבה ==
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]
===הנהלה רוחנית===
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] - [[משפיע]] כללי.
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.
*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: ר' [[מנחם מענדל מישולובין]], הרב [[שניאור זלמן קעניג]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[מרדכי יונה קליין]]. [[משגיח]]ים: הרב מנחם מאניש מן, הרב דן זלטפולסקי והרב מענדי ווינר.
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]. [[משגיח]]ים: הרב מנחם מאניש מן, הרב דן זלטפולסקי והרב מענדי ווינר.
*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]) והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]].
*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח), ר' שלום דובער מושקוביץ והרב אברהם וילהלם והרב מענדי סוקניק
===הנהלה גשמית===
*ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל
*ר' ברוך אביסרור - מנהל
*ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד
*ר' מ"מ יהושע
*ר' ישראל גולדברג
*ר' יוסף פרס
* הת'  י''י לביא
===הזאל הקטן ===
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם '[[אור מנחם - כולל חב"ד]]', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.
במשך עשר השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי [[כולל חב"ד]] ובסיומם עבר הניהול אל ר' [[עקיבא גולדשמיד]]. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.
בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפ"א]] כ-80 תמימים.
;הצוות
*'''ראש הישיבה''' - הרב [[עקיבא גולדשמיד]].
*'''ר"מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג]] שיעור ב' והמרכזי.
*'''משפיעים''' - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
*'''משגיח''' - הרב ברוך קונפדרק.
===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים טבריה}}
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]].
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה.
בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ב, כשלשים תמימים.
===סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.
הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקובצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות.
בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ב]] כ-22 תלמידים.
הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר COL.}}.
==לקריאה נוספת==
*'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 28
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}
* {{קישור שטורעם|96296|news|מגדל העמק: תנופה אדירה במוסדות חב"ד|מערכת שטורעם|כ"ט במנחם-אב תשע"ז}}{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה מ־21:41, 20 בפברואר 2022