ארבע מאות עלמין דכיסופין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.
-==בזוהר הקדוש==
-מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':
-:{{כתב קטן|כאשר ר' יוסף היה שומע את הפרשה הזאת מראשי הישיבה, היה אומר: מי שהוא עפר במה הוא (ריק) זוכה לזה? מי יזכה ומי יעמוד? וזה מה שכתוב מי יעלה בהר ה'.}}
-אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ
-:{{כתב קטן|אמר ר' אבא: בא וראה מה שכתוב וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, זהו הכיסוף הגדול שהם עולמות וכיסופים. ארבע מאות שקל כסף - ארבע מאות עולמות וכיסופים.}}|מקור=[[זוהר]] ח"א דף קכג, ב בתוספתא}}
-==לשון עמק המלך==
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}
 ==שמם==
@@ שורה 34: / שורה 23: @@
 :• בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.
 :• עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.
+==בזוהר הקדוש==
+מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':
+:{{כתב קטן|כאשר ר' יוסף היה שומע את הפרשה הזאת מראשי הישיבה, היה אומר: מי שהוא עפר במה הוא (ריק) זוכה לזה? מי יזכה ומי יעמוד? וזה מה שכתוב מי יעלה בהר ה'.}}
+אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ
+:{{כתב קטן|אמר ר' אבא: בא וראה מה שכתוב וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, זהו הכיסוף הגדול שהם עולמות וכיסופים. ארבע מאות שקל כסף - ארבע מאות עולמות וכיסופים.}}|מקור=[[זוהר]] ח"א דף קכג, ב בתוספתא}}
+==לשון עמק המלך==
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}
 ==בספרי אדמו"רי חב"ד==
 ===בספרי אדמו"ר הזקן===