![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חיים הכהן רפפורט – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) תיקונים שונים, צ"ע סגנון שתי השורות הראשונות בקטע המלחמה בכת וכ"ו |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
רבי '''חיים הכהן רפפורט''' ([[ה' בכסלו]] | רבי '''חיים הכהן רפפורט''' ([[ה' בכסלו]] ת"ס - [[י"ג בתמוז]] [[תקל"א]]) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי [[הבעש"ט]]. רבה של לבוב ומראשי [[המלחמה בכת הפרנקיסטים|הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד לאביו הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט{{הערה|אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.}} | ||
למד בילדותו בסלוצק, ונישא | למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרת מרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה. | ||
בשנת | בשנת ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק | ||
ומשנת | ומשנת [[תק"א]], כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת [[תקכ"ג]] התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה" | ||
וכיהן פאר בעיר לבוב במשך | וכיהן פאר בעיר לבוב במשך שלושים ואחת שנה, עד [[י"ב בתמוז]] [[תקל"א]]. | ||
בתחילה כתב נגד רבי [[יהונתן אייבשיץ]] בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו. | בתחילה כתב נגד רבי [[יהונתן אייבשיץ]] בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט: | אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט: | ||
ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד. פעם הם נפגשו, | ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד. | ||
פעם הם נפגשו, | |||
שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"? | שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"? | ||
גרסה מ־02:21, 9 בנובמבר 2021
|
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ת"ס - י"ג בתמוז תקל"א) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי הבעש"ט. רבה של לבוב ומראשי הלוחמים בתנועה הפרנקיסטית.
תולדות חיים
נולד לאביו הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט[1]
למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרת מרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה.
בשנת ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת תק"א, כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה"
וכיהן פאר בעיר לבוב במשך שלושים ואחת שנה, עד י"ב בתמוז תקל"א.
בתחילה כתב נגד רבי יהונתן אייבשיץ בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו.
התקרבותו להבעש"ט
אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט:
ר' חיים הכהן רפפורט, היה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר' חיים נשמה גבוהה ורצה מאוד שהוא יהיה חסיד.
פעם הם נפגשו,
שאל ר' חיים את הבעש"ט: "מה השם שלך"?
"השם שלי", השיב הבעש"ט, "הוא עפר ואפר".
"אהה", חייך ר' חיים.
"גם השם שלי הוא, עפר ואפר".
"נו", הקשה הבעש"ט: "אם שנינו עפר ואפר אז למה אין שלום בינינו"?
ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט.
המלחמה בכת הפרנקיסטים
ניהל[2] את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי הפרנקיסטים לעיני העמים והשרים בקטדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.
כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקיסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארבעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה היכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז.
שו"ת מים חיים[3] בהקדמתו וז"ל:
- אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני נסיכים שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו.
שליחות לבירור נשמה
בתקי"ט[4] שלח אליו רבי ישראל בעל שם טוב לברר נשמה טועה.
ספריו
- זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
- שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
- שו"ת מים חיים, ז'יטאמיר תרי"ז.
רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבוב נפטר בעיר שעברנשטין בשנת תק"ה ושם מנוחתו כבוד.
- ^ ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.
- ^ הספר "מים חיים" להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.
- ^ ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. בלקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.