ההלכה בימות המשיח – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) פתיח |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בימות המשיח ההלכה תפסק כ[[בית שמאי]] הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כ[[בית הלל]] הנוטים להקל, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] בו ההלכה נקבעת כבית הלל. בכתבי ה[[אריז"ל]] נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון ששורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת ה[[גבורה]] ובית הלל הוא מ[[מידת החסד]], ומכיוון ב[[גלות]] החסדים גוברים על הגבורות, נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי{{הערה|עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.}}. סיבה נוספת המצוינת בכתבי ה[[חסידות]] היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מ[[העולם]]. ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי{{הערה|"תוס' חדשים", ריש [[פרקי אבות]], בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].}}. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב{{הערה|שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.}}. | בימות המשיח ההלכה תפסק כ[[בית שמאי]] הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כ[[בית הלל]] הנוטים להקל, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] בו ההלכה נקבעת כבית הלל. בכתבי ה[[אריז"ל]] נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון ששורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת ה[[גבורה]] ובית הלל הוא מ[[מידת החסד]], ומכיוון ב[[גלות]] החסדים גוברים על הגבורות, נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי{{הערה|עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.}}. סיבה נוספת המצוינת בכתבי ה[[חסידות]] היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מ[[העולם]]. ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי{{הערה|"תוס' חדשים", ריש [[פרקי אבות]], בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].}}. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב{{הערה|שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.}}. | ||
[[הרבי]] באחת משיחותיו [[פלפול|התפלפל]], האם כאשר [[משיח]] יבוא ב[[חנוכה]], | [[הרבי]] באחת משיחותיו [[פלפול|התפלפל]], האם כאשר [[משיח]] יבוא ב[[חנוכה]], ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי, או שלא{{הערה|[[תורת מנחם]], חלק ב', עמ' 33.}}. במקום אחר ציין הרבי שבימות המשיח ינהגו בחנוכה כבית הלל{{הערה|[[דבר מלכות וישלח]].}}. | ||
במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע ההלכה כ[[רבי מאיר]]{{הערה|מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.}} ו[[רשב"י]]{{הערה|ויקהל משה, דף מ"ב.}}, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] שבו אין הלכה כמותם. | במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע ההלכה כ[[רבי מאיר]]{{הערה|מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.}} ו[[רשב"י]]{{הערה|ויקהל משה, דף מ"ב.}}, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] שבו אין הלכה כמותם. | ||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
ב[[גמרא]] מובא ש[[משה רבינו]] היה במקום ה[[סנהדרין]] בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף י"ג, עמ' ב'.}}. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין{{הערה|[http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_נד׃_משה_רבינו_במקום_שבעים_וחד_-_אם_גם_בימות_המשיח ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח] באתר [[תורת הגאולה]].}}. [[הרבי]] ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]] ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשנ"ב]], חלק ב', עמ' 811.}}. | ב[[גמרא]] מובא ש[[משה רבינו]] היה במקום ה[[סנהדרין]] בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף י"ג, עמ' ב'.}}. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין{{הערה|[http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_נד׃_משה_רבינו_במקום_שבעים_וחד_-_אם_גם_בימות_המשיח ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח] באתר [[תורת הגאולה]].}}. [[הרבי]] ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]] ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשנ"ב]], חלק ב', עמ' 811.}}. | ||