ארמון למלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 49: | שורה 49: | ||
*[http://chabad.info/moshiach/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}} | *[http://chabad.info/moshiach/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}} | ||
* [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}} | ||
* [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב", בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע)] | * [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב", בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]])] | ||
{{תבנית:גאולה ומשיח}} | {{תבנית:גאולה ומשיח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]] | [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]] | ||
גרסה מ־22:15, 30 ביוני 2021
ארמון לרבי מלך המשיח הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון לרבי מלך המשיח בכפר חב"ד.
היסטוריה
הרב זושא ריבקין, חסיד חב"ד מכפר חב"ד, יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני הרבי את הרעיון.
ר' חיים נכנס ל'יחידות' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר: "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד [= הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד]?", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "אן ארמון [=ארמון]!". אחר כך המשיך הרבי ואמר: "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן [=אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין]".
זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב מרגנית וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים.
במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב "עדיין לא הגיע הזמן".
בט"ז שבט תשנ"ב, רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'יחידות-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב מרדכי אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד, וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב בארץ הקודש. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים, וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".
כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. הרבי קיבל את התצלום, ומיד אמר "זאלסט האבן א סאך פרנסה [=שתהיה לך פרנסה בשפע]!" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב יהודה לייב גרונר: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].
הנחת אבן הפינה
בעת ההתוועדות בשבת קודש, נתן הרבי בקבוק 'משקה' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון. במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי עם פירסום מסיבי בכל כלי-התקשורת בארץ, או לא? תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".
ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של אנ"ש חסידי חב"ד, מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי וזקן רבני חב"ד הרב דוד חנזין והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.
מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' אלתר הילביץ, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.
לאחר הנחת אבן הפינה
בהתוועדות רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל מרדכי מנשה גורליק והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם ביתו ברחוב פרזידנט שבקראון הייטס. הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון. מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט.
זאב מרגנית, אדריכל בעל שם עולמי, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע לכפר חב"ד על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל- 770 - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".
ר' זושא טס לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב יהודה לייב גרונר: "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה".
זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה: "אבל בסכום גדול."
מסיבות שונות, התעכבה בניתו של הארמון עד עתה.
בחודש תשרי תש"ע ר' דוד דרעי תושב שכונת קראון הייטס, הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי באגרות קודש. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר אינטרנט בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.
בעקבות פנייתו לוועד כפר חב"ד, הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.
בי' שבט תשע"ט התקיים כנס נשים בכפר חב"ד והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' שניאור לידר הצטרף במרץ לפעילותו של הרב שניאור שניאורסון מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון לחודש תמוז תש"פ יש למעלה מ3500 חתימות[1]. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מליון שקל לבניית הארמון[2].
קישורים חיצוניים
- הארמון למלך המשיח סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה
(הקישור אינו פעיל, י"ח אדר תשפ"א) - יצחק יהודה, ארמון למשיח, שבועון כפר חב"ד אדר תשע"ב, אתר
- מ. פריד ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב
- ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי? אתר
- סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה
- קובץ "ארמון על משפטו ישב", בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת תומכי תמימים באר שבע)