אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}. | על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}. | ||
===שבעה=== | |||
{{ערך מורחב|שבעת ימי אבלות}} | |||
מנהג השבעה הוא אחד מדיני אבלות, החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים. ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות. | |||
ב[[שבת]] שבתוך שבעת ימי השבעה חלים דיני אבלות רק בדברים שבצנעה אך האבלים הולכים ל[[בית הכנסת]], וכן כאשר באמצע ימי השבעה חל [[חג]], האבלות נעצרת ומתבטלת{{הערה|אך אם לא הספיקו להתחיל לשבת שבעה, וכן כאשר נפטר בחג ונטמן בחול המועד וכיוצא בזה - השבעה נדחית ויושבים שבעה ימים לאחר החג.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־13:52, 3 ביוני 2021
אבילות היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.
השם 'אבילות'
את השם "אבילות" מסביר אדמו"ר הצמח צדק באופנים שונים[1]: א. מלשון צער[2] ב. מלשון חורבן[3]. ג. מלשון השחתה[4]. ד. מלשון בכיה[5].
מהותה
מהותו של ענין האבילות מבואר בתורת החסידות[6], שהוא הסתלקות 'מקיפים דחכמה', וזהו פנימיות תוכנו של הפס'[7] "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם ל"ב נתיבות חכמה שהם אורות פנימיים וא' היתר הוא המקיף דחכמה המסתלק.
הלכות ומנהגים
מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה.
האבל מניח תפילין גם ביום הראשון[8].
אדמו"ר הריי"צ היה אומר כל עניני לימוד התורה שבסדר התפילה, כמו פיטום הקטורת, איזהו מקומן, תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם[9].
על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת לניחום אבלים אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר[10].
שבעה
| ערך מורחב – שבעת ימי אבלות |
מנהג השבעה הוא אחד מדיני אבלות, החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים. ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות.
בשבת שבתוך שבעת ימי השבעה חלים דיני אבלות רק בדברים שבצנעה אך האבלים הולכים לבית הכנסת, וכן כאשר באמצע ימי השבעה חל חג, האבלות נעצרת ומתבטלת[11].
ראו גם
לקריאה נוספת
מדריך לידידי שי' ח"ב קיצור דיני שמחות הלכות ומנהגי אבילות על פי מנהג חב"ד מאת לוי יצחק גרליק
הערות שוליים
- ↑ ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.
- ↑ כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.
- ↑ כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.
- ↑ כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.
- ↑ כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".
- ↑ ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.
- ↑ איוב ד, כא.
- ↑ תורת מנחם.
- ↑ הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק.
- ↑ ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.
- ↑ אך אם לא הספיקו להתחיל לשבת שבעה, וכן כאשר נפטר בחג ונטמן בחול המועד וכיוצא בזה - השבעה נדחית ויושבים שבעה ימים לאחר החג.