בנציון (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:


על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}.
על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}.
===שבעה===
{{ערך מורחב|שבעת ימי אבלות}}
מנהג השבעה הוא אחד מדיני אבלות, החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים. ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות.
ב[[שבת]] שבתוך שבעת ימי השבעה חלים דיני אבלות רק בדברים שבצנעה אך האבלים הולכים ל[[בית הכנסת]], וכן כאשר באמצע ימי השבעה חל [[חג]], האבלות נעצרת ומתבטלת{{הערה|אך אם לא הספיקו להתחיל לשבת שבעה, וכן כאשר נפטר בחג ונטמן בחול המועד וכיוצא בזה - השבעה נדחית ויושבים שבעה ימים לאחר החג.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==