משה יהודה לייב רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ביטול גרסה 436363 של 38.125.100.21 (שיחה)) תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ממונקאטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | [[קובץ:ממונקאטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | ||
רבי '''משה יהודה לייב רבינוביץ''' ( | רבי '''משה יהודה לייב רבינוביץ''' (יליד שנת [[תש"א]] - 1940), הוא האדמו"ר הנוכחי '''ממונקאטש'''. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהיה בן אחר בן ל[[יעקב יצחק מפשיסחה|יהודי הקדוש]] וכיהן כאדמו"ר ממונקאטש. בשנות השואה גורש | נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[ה'תש"א]], לאביו רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהיה בן אחר בן ל[[יעקב יצחק מפשיסחה|יהודי הקדוש]] וכיהן כאדמו"ר ממונקאטש. בשנות השואה גורש ל[[אוקראינה]] עם אביו, בעל הנתינות הפולנית. לאחר שניצלו מטבח ההמונים שביצעו פורעים אוקראינים במגורשים היהודים בקמניץ-פודולסקי, הצליחו לחזור לבודפשט ולהתאחד עם שאר המשפחה. חסידי מונקאטש ב[[ירושלים]] ראו את אביו כציוני והוא הפסיק לשמש באדמו"רות. לאחר [[נישואין|חתונתו]] התמנה לאדמו"ר בחיי אביו. ממשיך את דרכו של סביו, אב אמו רבי [[חיים אלעזר ממונקאטש]] בעל המנחת אלעזר. את מוסדות מונקאטש פתח בעיר [[בורו פארק]], שם מתנוססים מוסדותיו, בנין [[בית מדרש|בית המדרש]] הגדול ובו [[כולל|כוללי]] [[הלכה]], ישיבת מונקאטש, בית חינוך לבנות, [[תלמוד תורה]] ועוד. כמו כן הקים את מוסדותיו בעיר [[בני ברק]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית מדרש]]. | ||
== אצל הרבי == | == אצל הרבי == | ||
גרסה מ־11:46, 1 ביוני 2021
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ (יליד שנת תש"א - 1940), הוא האדמו"ר הנוכחי ממונקאטש.
תולדות חיים
נולד בכ"ה בכסלו ה'תש"א, לאביו רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהיה בן אחר בן ליהודי הקדוש וכיהן כאדמו"ר ממונקאטש. בשנות השואה גורש לאוקראינה עם אביו, בעל הנתינות הפולנית. לאחר שניצלו מטבח ההמונים שביצעו פורעים אוקראינים במגורשים היהודים בקמניץ-פודולסקי, הצליחו לחזור לבודפשט ולהתאחד עם שאר המשפחה. חסידי מונקאטש בירושלים ראו את אביו כציוני והוא הפסיק לשמש באדמו"רות. לאחר חתונתו התמנה לאדמו"ר בחיי אביו. ממשיך את דרכו של סביו, אב אמו רבי חיים אלעזר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר. את מוסדות מונקאטש פתח בעיר בורו פארק, שם מתנוססים מוסדותיו, בנין בית המדרש הגדול ובו כוללי הלכה, ישיבת מונקאטש, בית חינוך לבנות, תלמוד תורה ועוד. כמו כן הקים את מוסדותיו בעיר בני ברק, תלמוד תורה ובית מדרש.
אצל הרבי
בעת פטירת הרבנית בא אל הרבי[1] ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית אות ספר תורה לכל ילד יהודי.[2] בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה יהודים, מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות אות בספר תורה כתקנת הרבי.
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה לרבי והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש וליובאוויטש במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל הרבי לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה הרבי לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.[3]
האדמו"ר הוא חתנו של רבי אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, וגיסם של חתניו האחרים; המשפיע רבי יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק בעיר העתיקה וחבר הנהלת ישיבת תורת אמת ירושלים, ורבי חנניה יוסף אייזנבך ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק.
| הקודם: האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' ממונקאטש (פתח-תקוה) |
אדמו"רי מונקאטש | הבא: - |