נוול – הבדלי גרסאות

ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין ויטבסק שבביילורוסיה לווליקי-לוקי.  

את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את [[אדמו"ר הזקן]] והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחה"צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או ב[[עיירה]] סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בעש"ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת [[אדמו"ר הזקן]] באותה שבת בראשית.  

מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים.  

ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]]. שם למדו עשרות [[תמים|תמימים]] שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.  

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%94%D7%9F%20%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג