ספירת הנצח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוקה]]

גרסה מ־22:06, 5 באפריל 2021

ספירת הנצח היא הספירה השביעית מבין עשר הספירות, והספירה הרביעית מבין ספירות המידות. ספירה זו היא הראשונה מבין ספירות נה"י, שהם "לבר מגופא", שענינם הוא הורדת המוחין והמידות אל ספירת המלכות.

ספירת הנצח היא הראשונה מבין ספירות נה"י שהם הספירות ש"לבר מגופא", שענינם הוא בבחינת השפעה החוצה. מבין ספירות נה"י, ספירת הנצח עומדת בקו הימין ופועל יחד עם ספירת ההוד, שהיא בקו השמאל. שני הספירות נצח והוד קשורים ופועלים כאחד ויחד הם בבחינת "תרין שוקין", שני הרגלים המעמידים את בנין הספירות.

ענינה

ספירת הנצח עניינה ניצחון ושלטון עם יכולת מנהיגות והשפעה מעולה, וגם נצחיות, היינו, התמדה והמשכיות. ובעצם מידת הנצח ענף ממדת החסד. ואם מידת החסד מבטאת זרימת שפע ואהבה הרי שמידת הנצח מסייעת לה להוליך את ההשפעה בעוצמה וכוח ובעיקר בהתמדה, מתוך רצון להדריך את הזולת להיות כלי לקבלת השפע בדרכי נועם ודרכי שלום.

מידת הנצח מושרשת בעצם הנפש ולמעלה מזה בעצמות ה' יתברך. לכן אדם מוכן לתת את כל מה שיש לו ואפילו את חייו כדי לנצח.

לאחר נצחון המלחמה, כאשר כל מה שמנגד לאלוקות יובס וינוצח וייהפך לאין ואפס ככלי חרס הנשבר, יתגלה כוחו של המנצח, יתגלה הקדוש ברוך הוא שאין עוד מלבדו. וכמו שכתוב על כלי חרס "שבירתם זו תקנתם", שגורמים לעולם להיות מתוקן ומזוכך הראוי להיות דירה לקדוש ברוך הוא שלכך נתאוה.

כאשר מידת הנצח מתאחדת ומתכללת במידת הגבורה שעניינה שליטה עצמית, צדק וביקורתיות, ובעיקר יראת שמים, אז כל פעולה הנובעת ממידת הגבורה: ביקורת בונה, ענישה חינוכית וכיו"ב נעשות בהתמדה מתמשכת ועקבית ויעילותה רבה. זוהי מידת נצח שבגבורה.

כאשר אדם מטה את מידת הנצח מצד הקדושה לצד הסטרא אחרא, ואז אפילו אם הוא צדיק ותלמיד חכם הוא נופל, כמו שקרה לתלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, ומסביר הרבי, שהרי ברור שרבי עקיבא חינך את תלמידיו לאהבת ישראל, ודוקא מתוך אהבת ישראל ניסו להשפיע את דעתם על חבריהם, אלא שהשתמשו במידת נצח שלילית קשה ובדרכים פסולות. בזה היה חטאם ועל כן נענשו.

על פי התניא[1] אדם יכול להשתמש במידת נצח שבגבורה באופן חד ונוקשה רק כלפי עצמו. כאשר הוא רואה שהתרחק מה' בתכלית הריחוק ולבו נעשה כאבן, שאינו נפתח בשום אופן לעבודת ה', אז הוא צריך להיות נבזה ונמאס בעיני עצמו ולבטש ולהשפיל ולבזות את חומריות גופו עד עפר, ולעשות זאת אפילו בקול רם. אולם עם הזולת הוא צריך להתנהג יפה ולהשפיע בנועם מתוך הבנה ויכולת הסברה באופן המתקבל, כאשר ההתמדה שלו בהשפעה מתמקדת בעיקר בדוגמא האישית הטובה שהוא נותן לזולת.

אם כן, שתי המשמעויות של מידת הנצח הן ניצחון והן נצחיות קשורות זו בזו ותלויות זו בזו. קודם כל אדם צריך להסיר כל דבר העשוי להפריע לו בקשר עם הזולת, שאז הזולת יהיה בבחינת מאזין ומקשיב אפילו לביקורת הבאה ממידת הגבורה, ועם זאת לדאוג שהקשר עם הזולת יימשך בהתמדה, שאז יש סיכוי טוב שהזולת יהיה כלי קיבול ראוי לשפע שנותנים לו.

נצח והוד

ערך מורחב – נצח והוד

ספירת הנצח קשורה בקשר הדוק לספירת ההוד, ששני ספירות אלו וכך בפתח אליהו נמשלת ספירת הנצח וספירת ההוד כ'תרין שוקין'. וכן נקראים ספירות אלו בשם "כליות יועצות" שהם יועצות איך תהיה ההשפעה מספירת היסוד.

מקומה במערכת הספירות

ספירת הנצח היא המשך של קו הימין כהמשך לספירת החכמה וספירת החסד.

הערות שוליים

  1. פרק כט