זריעה (מקוואות) – הבדלי גרסאות
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]]. | בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]]. | ||
== | ==במנהג חב"ד== | ||
כידוע הורה [[אדמו"ר הרש"ב]], שכאשר ממלאים את הבור התחתי שב[[בור על גבי בור]], יכסו המים את כל הבור התחתחון, ואף יעלו מעט לעליון. הרבי הסביר את העניין ב[[אגרות קודש]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' רעג}}: | כידוע הורה [[אדמו"ר הרש"ב]], שכאשר ממלאים את הבור התחתי שב[[בור על גבי בור]], יכסו המים את כל הבור התחתחון, ואף יעלו מעט לעליון. הרבי הסביר את העניין ב[[אגרות קודש]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' רעג}}: | ||