ראייה ושמיעה – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
בנציון (שיחה | תרומות)
שורה 37: שורה 37:
בהבנה והשגה (שבאות על ידי שמיעה) יתכן שחכם גדול ממנו יבלבלו אפילו בדברים הכי פשוטים (וכמו שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק"נ טעמים ומראה לו פנים שהוא טהור{{הערה|עירובין י"ג א.}}, וכמו שאפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות: מאחר ופיו סגור ובטנו פתוחה - איך חי?).}}.
בהבנה והשגה (שבאות על ידי שמיעה) יתכן שחכם גדול ממנו יבלבלו אפילו בדברים הכי פשוטים (וכמו שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק"נ טעמים ומראה לו פנים שהוא טהור{{הערה|עירובין י"ג א.}}, וכמו שאפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות: מאחר ופיו סגור ובטנו פתוחה - איך חי?).}}.


אבל נבואה היא '''ראיה באלוקות''', והיא [[ידיעת המציאות/ המהות|ידיעת המהות]], דהיינו, שרואה את העניין במו עיניו וממילא לא שייך לשכנעו בשום הסבר.
אבל נבואה היא '''ראיה באלוקות''', והיא [[ידיעת המציאות/ המהות|השגת המהות]], דהיינו, שרואה את העניין במו עיניו וממילא לא שייך לשכנעו בשום הסבר.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]