ועל הניסים (פורים)

נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה'

נוסח ועל הנסים הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי חג החנוכה וחג הפורים. תפילה זו נאמרת בתפילת עמידה ובברכת המזון במשך היום של פורים, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.

מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה

תפילה זו מופיעה לראשונה בדברי חז"ל בתוספתא: "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".

הזכרת הניסים בברכת המזון מופיע בתלמוד ירושלמי: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו".

הנוסח המלא של תפילה זו מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רס"ג, וזכתה לריבוי נוסחאות השונות באופן משמעותי אחת מהשניה.

מקום הזכרתה

מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם בתפילת שמונה עשרה וגם בברכת המזון בברכת ההודאה. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", ובברכת המזון מוסיפים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".

נוסח אדמו"ר הזקן

נוסח תפילת ועל הנסים:

וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:

ביאורי הרבי

		הפסקה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:

• וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה: הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד.
• בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר: ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים.
• בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה: הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס.
• כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם: דווקא עמידתו של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים עמדו במשך שנה שלימה במסירות נפש.
• הָמָן הָרָשָׁע: בגלל שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היה קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו.
• לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד: כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון 'נפילה', "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו", ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל.
• מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד: בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'.
• וּשְׁלָלָם לָבוֹז: מזכירים זאת למרות שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם.

קישורים חיצוניים

• ביאור מקיף בעניין השוכח לומר "ועל הניסים", מאת המרא דאתרא בד"צ קראון הייטס הרב יוסף ישעי' ברוין, באתר

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.