אחשוורוש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===מוצאו=== | ===מוצאו=== | ||
ישנן דעות שונות לגבי מוצאו של אחשורוש: לדעה אחת היה ממשפחת המלוכה, בנו של כורש או דריוש; ולדעה שנייה לא היה ממשפחת המלוכה, אלא השתלט על כס המלכות בכח{{הערה|1=ראה דיון על כך ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st= | ישנן דעות שונות לגבי מוצאו של אחשורוש: לדעה אחת היה ממשפחת המלוכה, בנו של כורש או דריוש; ולדעה שנייה לא היה ממשפחת המלוכה, אלא השתלט על כס המלכות בכח{{הערה|1=ראה דיון על כך ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=אחשורוש+בנו&pgnum=42&hilite=9003940b-4ea5-4a9c-abc8-9e96150fce6c מנות הלוי] על הפסוק שם.}}. | ||
בגמרא{{הערה|שם=יאא|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, א.}} דרש [[רב]] על המילה "המולך", "שמלך מעצמו" - ופירשו זאת בשני אופנים: או שלא היה ראוי ממנו למלכות, או ששילם כסף{{הבהרה|למי?}} כדי להתמנות - ורש"י ביאר זאת, "שלא היה מזרע המלוכה". כך גם נראה ממה שאמרו בגמרא{{הערה|מגילה יב, ב.}} ש[[ושתי]] כינתה את אחשורוש "בר אהורייריה דאבא" [בן שומרי הסוסים של אביה, בלשצר המלך]. | בגמרא{{הערה|שם=יאא|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, א.}} דרש [[רב]] על המילה "המולך", "שמלך מעצמו" - ופירשו זאת בשני אופנים: או שלא היה ראוי ממנו למלכות, או ששילם כסף{{הבהרה|למי?}} כדי להתמנות - ורש"י ביאר זאת, "שלא היה מזרע המלוכה". כך גם נראה ממה שאמרו בגמרא{{הערה|מגילה יב, ב.}} ש[[ושתי]] כינתה את אחשורוש "בר אהורייריה דאבא" [בן שומרי הסוסים של אביה, בלשצר המלך]. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==בתורת חסידות== | ==בתורת חסידות== | ||
===ההשפעה מבחינת "שכינה"=== | ===ההשפעה מבחינת "שכינה"=== | ||
ההמשכה וההשפעה מ[[הקב"ה]] לבני ישראל - בחינת [[שכינה]] - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות [[עילה ועלול|מעילה לעלול]] וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד | ההמשכה וההשפעה מ[[הקב"ה]] לבני ישראל - בחינת [[שכינה]] - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות [[עילה ועלול|מעילה לעלול]] וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד השכינה למעלה לבין מעמד השכינה כפי שהיא בגלות, אלא ירידה זו היא ב[[בחינת דילוג]] ומרוצה במהירות רבה שלא בסדר והדרגה, ונרמז בפסוק "דמה לך דודי לצבי". | ||
מצב זה נרמז בשמו של המלך שמלך בכיפה באותה תקופה - אחשורוש. "אחש" - לשון מהירות, כמו "מהרה חושה", "לעזרתי חושה", "כי גז חיש ונעופה". ורומז לגלות וירידת | מצב זה נרמז בשמו של המלך שמלך בכיפה באותה תקופה - אחשורוש. "אחש" - לשון מהירות, כמו "מהרה חושה", "לעזרתי חושה", "כי גז חיש ונעופה". ורומז לגלות וירידת השכינה לעילם - בדילוג, וכן גם העלאת הניצוצות בזמן הגלות היא בדילוג ומהירות, שלא בסדר והדרגה - כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים. וזה פירוש מאמר רבותינו זכרונם לברכה - "זכו אחישנה". | ||
"ורוש" - לשון [[מרירות]] כמו "ענבי רוש" "ראש ולענה", והיינו מרירות השעבוד. וכן פירושו עניות ודלות, כמו "ולרש אין כל". ועל זה נאמר: "עמו אנכי בצרה", שנתלבש מבחינת אחש בבחינת ורוש. | "ורוש" - לשון [[מרירות]] כמו "ענבי רוש" "ראש ולענה", והיינו מרירות השעבוד. וכן פירושו עניות ודלות, כמו "ולרש אין כל". ועל זה נאמר: "עמו אנכי בצרה", שנתלבש מבחינת אחש בבחינת ורוש. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של [[הקב"ה]] בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והייתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפייה שהייתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. ו[[מסירות נפש]] זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית [[המן האגגי|המן]] ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של [[הקב"ה]] בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והייתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפייה שהייתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. ו[[מסירות נפש]] זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית [[המן האגגי|המן]] ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | ||
חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - [[יום הכפורים]], הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת [[פורים]] נסמכת לגאולה שב[[ניסן]] - " | חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - [[יום הכפורים]], הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת [[פורים]] נסמכת לגאולה שב[[ניסן]] - "בניסן עתידין להגאל". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* אדמו"ר הזקן, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/116c&search= | * אדמו"ר הזקן, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/116c&search=אחשורוש תורה אור הוספות למגילת אסתר]''' קטז, ב ואילך | ||
{{סדרה|הקודם=כורש|רשימה=מלכי פרס|שנה=ג' אלפים ש"צ - ג' אלפים תמ"ב|הבא=דריווש בן אחשוורוש}} | {{סדרה|הקודם=כורש|רשימה=מלכי פרס|שנה=ג' אלפים ש"צ - ג' אלפים תמ"ב|הבא=דריווש בן אחשוורוש}} | ||