קריאת המגילה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
 '''קריאת המגילה''' היא אחת מארבעת מצוות ה[[פורים]], לפיה יש לקרוא את [[מגילת אסתר]], בליל הפורים ([[י"ג אדר]] בערב, בסיום [[תענית אסתר]]) וביום הפורים ([[י"ד אדר]], לאחר ה[[תפילה]]).
-==מקור המצוה==
+==מקורה==
 [[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|150px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים במגילת אסתר בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]]
 ב[[גמרא]] [[מסכת מגילה|מגילה]]{{הערה|דף ד' ע"א.}} מובא דברי רבי יהושע בן לוי{{הערה|וכן דברי רבי חלבו 'אמר עולא'.}}, לפיו חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, ולומד זאת מהפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|[[תהלים כ"ב]], פסוק ג'.}}: "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר", כפי שאמרה{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת יומא|יומא]], דף כ"ט ע"א.}} [[אסתר המלכה]], להצלת [[עם ישראל]] מגזירת [[המן]] ביום וב[[לילה]], ודין זה אף נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן תרפז סעיף א'.}}. אודות הגדרת חיוב קריאת המגילה, נחלקו ה[[ראשונים]], באם החיוב הינו מדברי [[קבלה]]{{הערה|ואם כן, דינו ככלל חיובי התורה.}} או שמא מתקנת [[חכמים]]. ה[[רמב"ם]] בהלכות מגילה{{הערה|פרק א', הלכה א'.}} סובר, שקריאת מגילה בזמנה הינה [[מצות עשה]] מדברי סופרים, ושהדברים ידועים כי היא תקנת [[נביא|נביאים]], כלומר, שקריאת המגילה לדעתו היא חיוב מדברי קבלה, וכן סובר גם בשולחן ערוך{{הערה|"יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין, דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא לשמוח בפורים, דדברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה". או"ח, סימן תרצו סעיף ז'.}}. עם זאת, ה[[ר"ן]] חולק וסובר{{הערה|מגילה שם.}} כי חיוב קריאת המגילה היא מדרבנן.
-==זמן קריאתה==
+==זמנה==
 ה[[משנה]]{{הערה|מגילה, פרק א' משניות א-ב.}} מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו ([[שושן פורים]]). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם{{הערה|הגמרא שם, דף ד' ע"א - ב'.}}{{הערה|לפי [[פירוש רש"י]] הכוונה היא לימים בו היו בתי דינים יושבים, משום שתושבי הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, ולכן חכמים לא הטריחו אותם.}}, שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצוות הברכה משיקיימנה על ידי שליח, שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות. ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ, ולברכת הזימון שנתבר בסימן קצ"ב. משא"כ בברכות הנהנין כשכולן קבועים יחד שהם נחשבים כגוף אחד נהנה ולכן די להם בברכה אחת{{הערה|כמ"ש בסימן קס"ז.}}.
+==ברכות המגילה==
+על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות: ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'{{הערה|רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א', הלכה ג'.}}.
+==קריאתה==
+*קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת{{הערה|שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.}}, לשלושה חלקים{{הערה|[[ספר המנהגים]], 'אוצר' עמ' רנה.}}., הרבי כמו כן  היה שומע את המגילה מעומד{{הערה|'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).}}.
-==ברכות המגילה==
+במקרה שאדם לא שמע תיבה או פסוק, הוא צריך לקרוא את התיבות או פסוקים מיד, עד המקום שבו נמצא ה"בעל קורא", בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר{{הערה|ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.}}.
-על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות:
-ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'{{הערה|רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק א', הלכה ג'.}}.
+מכים כל פעם שמזכירים את המילה "המן" במגילה, כי אם רק עם הוא מופיע עם כינוי  נוסף כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה{{הערה|ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).}}.
+כמו כן קוראים במגילה בשני הנוסחאות "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"{{הערה|מגילת אסתר, ח,יא.}} "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"{{הערה|שם, ט,ב.}}{{הערה|ספר המנהגים שם.}}
-==מנהי חב"ד==
+ואת הפסוקים 'איש יהודי'{{הערה|מגילת אסתר ב,א.}}, 'ומרדכי יצא'{{הערה|ח, טו.}}, 'ליהודים'{{הערה|ח, טז.}}, 'כי מרדכי' {{הערה|י, ג.}} קוראים בקול רם . וה[[בעל קורא]] חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן יש לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'{{הערה|שם ט, ו.}} עד לאחר תיבת 'עשרת'{{הערה|ט, י.}}., והציבור הוא קורא אותם תחילה.
-*הרבי היה שומע את המגילה מעומד{{הערה|'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).}}.
-*קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת{{הערה|שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.}}, לשלושה חלקים{{הערה|[[ספר המנהגים]], 'אוצר' עמ' רנה.}}.
-*באם אדם לא הצליח לשמוע תיבה או פסוק, עליו לקרוא זאת מיד עד המקום בו אוחזר הקורא, בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר{{הערה|ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.}}.
-*מכים 'המן' כמה פעמים במשך הקריאה, במקום שנזכר 'המן' בתואר נוסף, כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה{{הערה|ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).}}.
-*בקריאת המגילה קוראים כשתי המסורות: "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"{{הערה|מגילת אסתר, ח,יא.}} "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"{{הערה|שם, ט,ב.}}{{הערה|ספר המנהגים שם.}}
-*נוהגים לומר ארבעה פסוקים בקול רם: 'איש יהודי'{{הערה|מגילת אסתר ב,א.}}, 'ומרדכי יצא'{{הערה|ח, טו.}}, 'ליהודים'{{הערה|ח, טז.}}, 'כי מרדכי' {{הערה|י, ג.}}. וה[[בעל קורא]] חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'{{הערה|שם ט, ו.}} עד לאחר תיבת 'עשרת'{{הערה|ט, י.}}. הציבור קורא אותם תחילה.
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3614882 קריאת המגילה עם הרבי - פורים תנש"א]''', אתר בית חב"ד