רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א) (הצגת מקור)

גרסה מ־22:54, 7 בפברואר 2021

נוספו 7,075 בתים , 7 בפברואר 2021

←‏תורתו ומשנתו: הרחבה מדף המשתמש

חזותיקוד ויקי

שמואל חיים

מנטרים, מפעילי מערכת

16,028

עריכות

@@ שורה 174: / שורה 174: @@
 במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.
+===היחס למדינת ולארץ ישראל===
+[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
+{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
+הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה| הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.
+הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי גם התנגד רבות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שסברו שמסירת שטחים יכול להביא לפיקוח נפש{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489}}, הרבי גם התנגד למסירת שטחים מסיבה הלכתית, וחזר פעמים רבות על ה[[הלכה]] ב[[שולחן ערוך]] ש"נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם"{{הערה|אור החיים, סימן שכ"ט}}{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}.
+עם זאת לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה הרבי לארץ ישראל]] אף פעם, לרבים ששאלו אותו אודות כך ענה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.
+===אמונה===
+הרבי האמין שכל יהודי מאמין, במכתב שכתב הרבי לבן דודו [[אברהם שלונסקי]] הוא כתב לו ש"שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה"{{הערה|במכתב ל[[אברהם שלונסקי]] -  אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב}}.
+הרבי גם כתב שאותם יהודים שנראים כלא מאמינים, אינם באמת כך, והם פשוט מתחננים ומבקשים לאמונה{{הערה|שם=הידברות|www.hidabroot.org/article/222341 באתר הידברות}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כאשר אנו פותחים עיניים ורואים מעבר לערפל, אל מה שמאחורי החזות החיצונית הגסה הבוטה והצורמת, אנו יכולים להבין שבני אדם אינם באמת כפי שהם נראים, הם שונים! מה שנראה בעיננו כעולם של כפירה אינו אלא עולם של אנשים הבוכים ומבקשים אמונה, מתחננים לאמונה. אך מאחר שהם מתביישים לקרוא לאמונה בשמה, הם מכנים אותה באלף שמות אחרים. הם אומרים זאת בדרכם שלהם"}}
+===תורה ומדע===
+[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי היה מאמץ את הטכנולגיה לקדושה, לדוגמא בשנת תשנ"ב באמצעות הלווינים נשא הרבי שיחה ב"חנוכה לייו"  בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר]]
+הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שהמדע הוא בגדר תאוריה בלבד{{הערה| אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג}} והוא התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפוטזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית}}, ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143}}, הביא הרבי הוכחה כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו אז המדענים שהם צודקים לחלוטין לגבי סיבוב ה[[כדור הארץ]] על ה[[שמש]], אך [[אלברט איינשטיין]] הוכיח שלא כך הדברים, והראה שאי אפשר לדעת מי הוא המסובב באמת. גם בזמנו של [[הרמב"ם]] חשבו המדענים שהם צודקים, אולם כהיום טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, שהם לא צודקים.
+הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו{{הערה|[about:blank הרבי וטכנלוגיה]}}, ואף את התוועדויותיו העביר פעמים רבות בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}
 ==הרבי כמלך המשיח==