יעקב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בין רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], שיחות קיץ [[תרצ"ב]] ([[רשימת היומן]], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=58881#p=293&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= עמ' רמז]).}} ונקרא על שמו של ה[[מלמד]] ר' יעקב מינאוויטש, אביה של [[הרבנית שיינא]], אשת [[אדמו"ר האמצעי]]. | נולד בין רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], שיחות קיץ [[תרצ"ב]] ([[רשימת היומן]], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=58881#p=293&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= עמ' רמז]).}} ונקרא על שמו של ה[[מלמד]] ר' יעקב מינאוויטש, אביה של [[הרבנית שיינא]], אשת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
נשא לאשה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך, חודש [[סיוון]] [[תקצ"ה]] את בת ר' ברוך (נכד אדמו"ר הזקן), בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בת [[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר אז ב[[אורשה]] (ארשע) ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נק' "יעקב מאורשה"{{הערה|מעניין לציין לשיחת הרבי מ[[י"ג תשרי]] [[תש"מ]] שהרבי שם מפנה לשיחה של [[הרבי הריי"צ]] שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).}}. | נשא לאשה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך, חודש [[סיוון]] [[תקצ"ה]] את מרת פריידא בת ר' [[ברוך קלוצקר]] (נכד אדמו"ר הזקן), בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בת [[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר אז ב[[אורשה]] (ארשע) ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נק' "יעקב מאורשה"{{הערה|מעניין לציין לשיחת הרבי מ[[י"ג תשרי]] [[תש"מ]] שהרבי שם מפנה לשיחה של [[הרבי הריי"צ]] שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).}}. | ||
לאחר מכן נסע ל[[טולצ'ין]], שם נחלה מאד. כאשר נכנסה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]] לבעלה אמרה לו: "בשביל כל העולם אתה מתפלל, רק בשביל בנך לא התפללת", ענה לה "ה' העלים ממני ולא הגיד לי ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"{{הערה|ברכות ה:}}{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב מהדורת תשנ"ב עמוד קכט}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא ש"ה' העלים ממני" אמר הצמח צדק על בן אחר שנפטר, בשם ירחמיאל, ו"אין חבוש", אמר על רבי יעקב, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}. | לאחר מכן נסע ל[[טולצ'ין]], שם נחלה מאד. כאשר נכנסה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]] לבעלה אמרה לו: "בשביל כל העולם אתה מתפלל, רק בשביל בנך לא התפללת", ענה לה "ה' העלים ממני ולא הגיד לי ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"{{הערה|ברכות ה:}}{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב מהדורת תשנ"ב עמוד קכט}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא ש"ה' העלים ממני" אמר הצמח צדק על בן אחר שנפטר, בשם ירחמיאל, ו"אין חבוש", אמר על רבי יעקב, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}. |
גרסה מ־18:13, 4 בפברואר 2021
רבי יעקב שניאורסון (אחרי תקפ"ב[1] – תקצ"ז) הוא בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.
נולד בין רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש לאדמו"ר המהר"ש[2] ונקרא על שמו של המלמד ר' יעקב מינאוויטש, אביה של הרבנית שיינא, אשת אדמו"ר האמצעי.
נשא לאשה בשבת פרשת בהעלותך, חודש סיוון תקצ"ה את מרת פריידא בת ר' ברוך קלוצקר (נכד אדמו"ר הזקן), בן הרבנית פריידא, בת אדמו"ר הזקן שהתגורר אז באורשה (ארשע) ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נק' "יעקב מאורשה"[3].
לאחר מכן נסע לטולצ'ין, שם נחלה מאד. כאשר נכנסה הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק) לבעלה אמרה לו: "בשביל כל העולם אתה מתפלל, רק בשביל בנך לא התפללת", ענה לה "ה' העלים ממני ולא הגיד לי ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"[4][5][6].
ר' יעקב נפטר בעיר טולצ'ין בשנת תקצ"ז (כנראה)[7], השאיר אחריו את בנו, ר' שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק).
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הערות שוליים
- ↑ שנת לידתו לא ידועה המידע היחיד שיש עליה הוא שב"רשימות" חוברת קע"ה מובא שנולד בין אחיו הריי"צ לבין אדמו"ר המהר"ש ומכיוון שהראשון נולד בשנת תקפ"ב והמהר"ש נולד בשנת תקצ"ד הכי הגיוני שנולד לאחר תקפ"ב ונישא בגיל צעיר
- ↑ אדמו"ר הריי"צ, שיחות קיץ תרצ"ב (רשימת היומן, עמ' רמז).
- ↑ מעניין לציין לשיחת הרבי מי"ג תשרי תש"מ שהרבי שם מפנה לשיחה של הרבי הריי"צ שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).
- ↑ ברכות ה:
- ↑ ליקוטי סיפורים פרלוב מהדורת תשנ"ב עמוד קכט
- ↑ בספר לשמע אוזן (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב שניאור זלמן דוכמן מובא ש"ה' העלים ממני" אמר הצמח צדק על בן אחר שנפטר, בשם ירחמיאל, ו"אין חבוש", אמר על רבי יעקב, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.
- ↑ בקובץ היכל הבעש"ט חלק טו עמוד קטו' מביא הרב עמרם בלוי הוכחה לפטירתו בשנה זו מכתב יד (מוסקבה 201) של מאמר ד"ה איכה ישבה בדד ובתחילת הכתב יד ישנה כותרת "זה המאמר אמר אדמו"ר מוה"ר מ"מ זי"ע לר' הלל מפאריטש בעת אשר נכנס ר' הלל הנ"ל לנחמו על פטירת בנו מוה"ר יעקב ז"ל" ומסיק שם שזהו המאמר שמובא באור התורה נ"ך עמ' לד ושם כתוב שמאמר זה הוא משנת תקצ"ז.