יונה מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:49, 3 בפברואר 2021

ערך זה עוסק במנהל 'יקבי שמשון'. אם התכוונתם לערך העוסק בתושב קהילת חב"ד בלוד, ראו יצחק יונה מנדלזון.

הרב יונה זאב מנדלסון (תרח"צ -י"ח אייר תשס"ד), היה מאנ"ש חסידי חב"ד בירושלים, מנהל 'יקבי שמשון'^[1] ואיש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים דארץ ישראל'.

תולדות חיים

נולד בשנת תרח"צ בעיר העתיקה בירושלים לאביו ר' נחמן מנדלסון ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג, דור שישי למהרי"ל בעל "שארית יהודה" אח אדמו"ר הזקן.

בבחרותו למד בישיבת מיר, וישיבת עץ חיים שבירושלים.

לאחר נישואיו בחודש כסלו תש"ז^[2] עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהייתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים^[3], קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי^[4], וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד לכותל המערבי שהיה אחד מקירותיו של היקב.

במלחמת השחרור, היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים.

עם סיום מלחמת העצמאות, הפעיל את היקב בשכונת 'בית ישראל' בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת צמח צדק, ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל הכנסת אורחים, ששמחתו על פניו.

כאשר נוסדה נחלת הר חב"ד, שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל^[5].

שימש כגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן שהוקם כמתנה לרבי לכבוד י"א ניסן תשל"ב על ידי אנ"ש חסידי חב"ד בירושלים^[6]. אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה המתנגדים. כשסיפר על כך לרבי ביחידות, אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום".

בחודש תשרי תשל"ג נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים^[7].

בשנת תשל"ו הועבר היקב לאזור התעשיה 'עטרות', והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.

תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר בי"ב סיוון תשמ"ד כינה אותו "שר המשקים דארץ ישראל", והורה בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים.

נפטר בי"ח אייר, ל"ג בעומר תשס"ד ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.

היקב לאחר פטירתו

לאחר פטירתו בתשס"ד, עבר היקב לבעלות בנו ר' שלמה זלמן מנדלסון. היקב נרכש בשנת תשס"ו על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים.
לאחר שהרב זאב דב סלונים נפטר (שהיה אחרון המשגיחים של בית רבני חב"ד), כשרות היקב הופקדה בידי הרב ברוך בועז יורקוביץ' העומד בראש 'היכל ליובאוויטש (בד"ץ)'^[8].

משפחתו

בנו, ר' שלמה זלמן מנדלסון - מנהל היקב לצד אביו, עד לפטירתו באופן טראגי
בתו מרת רחל לאה, אשת ר' אברהם אלתר הבר - מזכיר וועד נחלת הר חב"ד, ומשפיע בישיבת בית הר"מ
חתנו, ר' נתנאל דרייפוס - נתניה
חתנו, ר' שלמה פליישמן - נחלת הר חב"ד

הערות שוליים

↑ לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.
↑ החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.
↑ באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.
↑ יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.
↑ יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד.
↑ ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן'
↑ עידוד פעילות בתחום הצניעות
↑ https://chabad.info/news/492238/

[1] לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.

[2] החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.

[3] באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.

[4] יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.

[5] יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד.

[6] ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן'

[7] עידוד פעילות בתחום הצניעות

[8] ttps://chabad.info/news/492238/

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}.
-היה גבאי בית כנסת חב"ד ב[[בית וגן]] שהוקם כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] תשל"ב על ידי אנ"ש חסידי חב"ד בירושלים{{הערה|http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156}}.<br>
+שימש כגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן שהוקם כמתנה לרבי לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] על ידי [[אנ"ש]] חסידי חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13225&CategoryID=2156 ייסוד בית כנסת חב"ד בשכונת 'בית וגן']}}. אשר רצה למקם את בית הכנסת בבנין בו התגורר התעוררה התנגדות מאחד הדיירים שהשתייך למחנה המתנגדים. כשסיפר על כך לרבי ב[[יחידות]], אמר לו הרבי: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום".
-בקשר להתנגדות שהיתה ממחנה המתנגדים בקשר למיקום בית הכנסת, אמר הרבי לר' יונה ביחידות: "כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום".<br>
-לבית הכנסת נמסר ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160}}.
+בחודש [[תשרי]] [[תשל"ג]] נמסר לבית הכנסת בשכונת בית וגן ספר תורה שיועד בהוראת הרבי לאחד מבתי כנסת חב"ד בירושלים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13263&CategoryID=2160 עידוד פעילות בתחום הצניעות]}}.
 בשנת [[תשל"ו]] הועבר היקב לאזור התעשיה 'עטרות', והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.