זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:05, 8 בינואר 2021

בעניין זמן שקיעת החמה ישנה מחלוקת הפוסקים. השיטות הן דעת הגאונים, רבינו תם ובעל היראים.

אדמו"ר הזקן בתחילה פסק כדעת רבינו תם, אולם לבסוף חזר בו ופסק כדעת הגאונים.

מקורו

בגמרא במסכת שבת^[1] מובא שזמן "בין השמשות" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "שקיעת החמה", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. רבי יוסי סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, רבי נחמיה מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.^[2].

אזכור נוסף לגבי זמן "שקיעת החמה" הוא בתלמוד הירושלמי שם נאמר לגבי זריחת החמה שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"^[3]. אדמו"ר הזקן מסביר שדין זה נוגע גם לגבי שקיעת החמה.^[4].

בשולחן ערוך נפסק שעד שקיעת החמה הוא יום , משקיעת החמה מתחיל זמן בין השמשות, שהוא נמשך מהלך שלשה רבעי מיל (בין 13.5 דקות עד 18 דקות), ומכאן ואילך הוא זמן צאת הכוכבים – שאז נראים ברקיע שלשה כוכבים בינונים שאינם נראים בשום אופן ביום.^[5].

במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".

שיטות הפוסקים

שיטת הגאונים: הגאונים רבי שרירא גאון ורב האי גאון^[6] סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו השמש שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "צאת הכוכבים". כשיטה זאת סוברים רש"י, הרי"ף,הכוזרי, רב סעדיה גאון, המהר"ם מרוטנבורג, הרמב"ם ועוד^[7].
שיטת רבינו תם: רבינו תם סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "צאת הכוכבים"^[8] לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים הריטב"א, הרמב"ן, הרשב"א ועוד^[9].

עיקר המחלוקת בין ר"ת לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של שקיעת החמה וצאת הכוכבים, ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הניראת שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני נראין שלוש כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שכבר לפני זמן זה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע.^[10]

שיטת היראים: שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין^[11].

שיטת אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן תחילה פסק בשולחן ערוך כשיטת רבנו תם,^[12] אולם לאחר מכן חזר בו בפסקי הסידור ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת רבנו תם.

כמו כן פוסק אדמו"ר הזקן, שזמן "בין השמשות" בארץ ישראל הוא 20, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז זמן "צאת הכוכבים". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת אדמו"ר הזקן^[13], ומסביר שאותם "24" דקות הינם בארץ ישראל, והם משתנים במקומות שונים.^[14]

הרב יעקב סינגאווי מביא לעומת זאת שאותם "20" דקות הם משתנים במקומות שונים, אולם "4" דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית הוא קבוע בכל המקומות.^[10]

בהמשך מחדש אדמו"ר הזקן שה"שקיעה הנראית" זה הוא הזמן שבו מסתלק "אור השמש" מהאילנות ועצים הגבוהים, ו"השקיעה האמיתית" זה הזמן שבו מסתלק "אור השמש" גם מהרים הגבוהים.^[10]

לעומת זאת בקונטרס "זמני היום בהרים ובעמקים"^[15] סובר המחבר שאדמו"ר הזקן אינו מחדש בכלל דבר בעניין "זמן השקיעה".

בשולחן ערוך כותב אדמו"ר הזקן לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את נרות שבת בעת שהשמש נמצאת בראשי ההרים:"מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות"^[16]

ההלכה והמנהג

רבי יוסף קארו בספרו ה"שולחן ערוך פסק כשיטת רבנו תם,^[17] רבי אברהם חיים נאה פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.^[18] הגר"א ^[19] ואדמו"ר הזקן (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים.

בשנת תשי"ד עורר האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבות בארצות הברית נוהגים כך.

ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של אדמו"ר הזקן, אולם בחב"ד פוסקים כפי הפסק השני.^[20]

סוף זמן תפילת מנחה

במסכת ברכות נאמר^[21] אודות תפילת מנחה:"תפילת מנחה - עד הערב", רש"י פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, השולחן ערוך, הרמ"א והגר"א שהכוונה היא עד לשקיעת החמה.^[22]

ע"פ שיטת הגאונים (שהזמן שלאחר השקיעה הוא ספק יום ספק לילה) נחלקו רבים מגדולי הדור האם מותר להתפלל לאחר השקיעה,כאשר חלק מתירים, חלק בדיעבד וחלק אוסרים.

אדמו"ר הזקן פסק:ש"לעניין תפילת המנחה אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת, ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר", שמותר רק בדיעבר, אולם לכתחילה אין לעשות זאת.^[23]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קישורים חיצוניים

שיטת אדמו"ר הזקן בעניין השקיעה מאת הרב יעקב סינגאווי
סוף זמן תפילת מנחה באתר חב"ד.

הערות שוליים

↑ ל"ד,עמ' ב'.
↑ בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.
↑ ברכות, ה"א, פ"בץ.
↑ סדר הכנסת שבת.
↑ א"וח, סימן רס"א.
↑ הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.
↑ הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.
↑ ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.
↑ הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם
↑ ^10.0 ^10.1 ^10.2 שיטת אדמו"ר הזקן
↑ ספר היראים, סי' רעד.
↑ סימן רס"א ס'ה'
↑ שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"
↑ זמנים כהלכה,עמ' מ"ג
↑ בספר "זמני ההלכה והמעשה"
↑ שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו
↑ או"ח, סי' רס"א
↑ קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא
↑ בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.
↑ ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246
↑ כ"ו, א
↑ משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ
↑ סידור אדה"ז 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בסוף השו"ע ח"ב עמ' 828, ובמהדורה החדשה עמ' תתקא), וקצות השלחן סי' כו ס"א. סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות עמ' רלב, וש"נ

[1] ל"ד,עמ' ב'.

[2] בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.

[3] ברכות, ה"א, פ"בץ.

[שבת-4] סדר הכנסת שבת.

[5] א"וח, סימן רס"א.

[6] הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.

[7] הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.

[8] ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.

[9] הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם

[סינגאווי-10] 10.0 ^10.1 ^10.2 שיטת אדמו"ר הזקן

[11] ספר היראים, סי' רעד.

[12] סימן רס"א ס'ה'

[13] שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"

[14] זמנים כהלכה,עמ' מ"ג

[15] בספר "זמני ההלכה והמעשה"

[16] שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו

[17] או"ח, סי' רס"א

[18] קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא

[19] בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.

[20] ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246

[21] כ"ו, א

[22] משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ

[23] סידור אדה"ז 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בסוף השו"ע ח"ב עמ' 828, ובמהדורה החדשה עמ' תתקא), וקצות השלחן סי' כו ס"א. סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות עמ' רלב, וש"נ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 *'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.
-[[רבי יוסף קארו]] בספרו ה"[[שולחן ערוך]] פסק כשיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]],{{הערה|או"ח, סי' רס"א}} רבי [[אברהם חיים נאה]] פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.{{הערה|קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא}} [[הגר"א]] {{הערה|בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.}} ו[[אדמו"ר הזקן]] (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים.
-בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבות ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך.
 ===שיטת אדמו"ר הזקן===
-[[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]],{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}} אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]]. ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]], אולם ב[[חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני.{{הערה| ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}
+[[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]],{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}} אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]].
 כמו כן פוסק [[אדמו"ר הזקן]], שזמן "בין השמשות" ב[[ארץ ישראל]] הוא 20, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז זמן "[[צאת הכוכבים]]". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"}}, ומסביר שאותם "24" דקות הינם ב[[ארץ ישראל]], והם משתנים במקומות שונים.{{הערה|זמנים כהלכה,עמ' מ"ג}}
@@ שורה 38: / שורה 35: @@
 ב[[שולחן ערוך]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את [[נרות שבת]] בעת שה[[שמש]] נמצאת בראשי ההרים:{{ציטוטון|מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות}}{{הערה|שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו}}
+===ההלכה והמנהג===
+[[רבי יוסף קארו]] בספרו ה"[[שולחן ערוך]] פסק כשיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]],{{הערה|או"ח, סי' רס"א}} רבי [[אברהם חיים נאה]] פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.{{הערה|קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא}} [[הגר"א]] {{הערה|בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.}} ו[[אדמו"ר הזקן]] (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים.
+בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבות ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך.
-===סוף זמן [[תפילת מנחה]]===
+ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]], אולם ב[[חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני.{{הערה| ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}
+==סוף זמן [[תפילת מנחה]]==
 ב[[מסכת ברכות]] נאמר{{הערה|כ"ו, א}} אודות [[תפילת מנחה]]:"תפילת מנחה - עד הערב", [[רש"י]] פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, ה[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] ו[[הגר"א]] שהכוונה היא עד ל[[שקיעת החמה]].{{הערה|משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ}}