כגוונא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 22: שורה 22:


כמו כן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, הוא אומר את קטע "ולומר" במקום "[[ברכו]]".{{מקור}}
כמו כן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, הוא אומר את קטע "ולומר" במקום "[[ברכו]]".{{מקור}}
==בתורת החסידות==


{{הלכה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־11:52, 8 בינואר 2021

כגוונא

כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
רָזָא דְשַׁבָּת אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא דְּהָא אִתְאַחֲדַת כּוּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.
כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין.

ספר הזוהר שמות קל"ה

כגוונא זה קטע תפילה הלקוח מספר הזוהר הנאמר בתפילת מעריב של שבת.

מקורו

המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה בתפילה, הוא בסידור האריז"ל לרבי אשר מבורדי,[1] החסיד הרב דוד לייקוש סיפר שבילדותו היה באכסניה בה שהה הבעל שם טוב, ומנפי שלא היה אז עשרה למניין אמר הבעש"ט במקום "ברכו" את "כגוונא".[2]

המגיד ממזריטש בחודש אלול אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" ולחלק את "כגוונא".[3]

אדמו"ר הזקן הכניס קטע לסידורו בשנת תקע"ו.

עניינו

בתורת החסידות[4] מבואר שקטע "כגוונא" זה, מגלה את סודות הפעולות האלוקיות שמתרחשות בשבת, שהם חמש פעולות כלליות:א. בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח אלוקי אחד, בשבת פועלים כמה כוחות אלוקיים, ב. בשבת העולם הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה, ג. הקב"ה בשבת יורד ומתקרב לתוך העולם הגשמי, ד. בשבת כוחות הטומאה מסתלקים מהעולם, ה. בני ישראל זוכים בשבת לנשמה חדשה.

מנהגים

בחב"ד נהוג להפסיק בית קטע "כגוונא" ל"ברכו" וללמוד בזמן הזה חסידות, [5] במקומות רבים נהוג שאין אומרים את "כגוונא" ביום טוב שחל בשבת (אולם ה"מטה אפרים" מביא שיש לאומרו גם בראש השנה שחל בשבת[6]), אם זאת בחב"ד נהוג לאומרו גם ביום טוב שחל בשבת,[7] וכך הוא המנהג בחסידויות אחרות.

כמו כן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, הוא אומר את קטע "ולומר" במקום "ברכו".[דרוש מקור]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. נדפס בשנת תקמ"ח
  2. בטאון צפונות, מס' ט"ז, עמ' ק"א
  3. אוהב ישראל, עמ' קנג
  4. סידור עם דא"ח, דף קסח  •  ספר המאמרים של אדמוה"ז תקס"ח, עמ' קמט.
  5. אגרות קודש, ט"ז, ו'פ"ח
  6. סימן תקפ"ב, סעיף ב'
  7. אוצר מנהגי חב"ד, עמ' סג