זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.
עיקר המחלוקת בין ר"ת לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]], ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הניראת שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני נראין שלוש כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שכבר לפני זמן זה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע.{{הערה|שם=סינגוואי}}
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.


שורה 18: שורה 21:
בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבים ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך.
בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבים ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך.
===שיטת אדמו"ר הזקן===
===שיטת אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]],{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}} אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[רבנו תם]]. ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]], אולם ב[[חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני.{{הערה| ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}
כמו כן פוסק [[אדמו"ר הזקן]], שזמן "בין השמשות" ב[[ארץ ישראל]] הוא 20, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז זמן "[[צאת הכוכבים]]". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"}}, ומסביר שאותם "24" דקות הינם ב[[ארץ ישראל]], והם משתנים במקומות שונים.{{הערה|זמנים כהלכה,עמ' מ"ג}}
הרב [[יעקב סינגאווי]] מביא לעומת זאת שאותם "20" דקות הם משתנים במקומות שונים, אולם "4" דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית הוא קבוע בכל המקומות.{{הערה|שם=סינגאווי|[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/hyom/gat שיטת אדמו"ר הזקן]}}


===סוף זמן [[תפילת מנחה]]===
===סוף זמן [[תפילת מנחה]]===

גרסה מ־13:03, 7 בינואר 2021

שקיעת החמה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
שיחה

זמן שקיעת החמה הינו מחלוקת פוסקים, בעניין זמן שקיעת החמה.

מקורו

בגמרא במסכת שבת[1] מובא שזמן "בין השמשות" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "שקיעת החמה", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. רבי יוסי סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, רבי נחמיה מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.[2].

אזכור נוסף לגבי זמן "שקיעת החמה" הוא בתלמוד הירושלמי שם נאמר לגבי זריחת החמה שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"[3], אדמו"ר הזקן מסביר שדין זה נוגע גם לגבי שקיעת החמה.[4]

במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".

שיטות הפוסקים

עיקר המחלוקת בין ר"ת לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של שקיעת החמה וצאת הכוכבים, ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הניראת שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני נראין שלוש כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שכבר לפני זמן זה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע.[9]

  • שיטת היראים: שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין[10].

רבי יוסף קארו בספרו ה"שולחן ערוך פסק כשיטת רבנו תם,[11] רבי אברהם חיים נאה פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.[12] הגר"א [13] ואדמו"ר הזקן (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים.

בשנת תשי"ד עורר האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבים בארצות הברית נוהגים כך.

שיטת אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן תחילה פסק בשולחן ערוך כשיטת רבנו תם,[14] אולם לאחר מכן חזר בו בפסקי הסידור ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת רבנו תם. ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של אדמו"ר הזקן, אולם בחב"ד פוסקים כפי הפסק השני.[15]

כמו כן פוסק אדמו"ר הזקן, שזמן "בין השמשות" בארץ ישראל הוא 20, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז זמן "צאת הכוכבים". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת אדמו"ר הזקן[16], ומסביר שאותם "24" דקות הינם בארץ ישראל, והם משתנים במקומות שונים.[17]

הרב יעקב סינגאווי מביא לעומת זאת שאותם "20" דקות הם משתנים במקומות שונים, אולם "4" דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית הוא קבוע בכל המקומות.[18]

סוף זמן תפילת מנחה

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ל"ד,עמ' ב'
  2. ↑ בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.
  3. ↑ ברכות, ה"א, פ"ב
  4. ↑ סדר הכנסת שבת
  5. ↑ הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.
  6. ↑ הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.
  7. ↑ ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.
  8. ↑ הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם
  9. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם סינגוואי
  10. ↑ ספר היראים, סי' רעד.
  11. ↑ או"ח, סי' רס"א
  12. ↑ קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא
  13. ↑ בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.
  14. ↑ סימן רס"א ס'ה'
  15. ↑ ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246
  16. ↑ שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"
  17. ↑ זמנים כהלכה,עמ' מ"ג
  18. ↑ שיטת אדמו"ר הזקן
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=זמן_השקיעה&oldid=444679"