4,016
עריכות
←מקור המילה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==מקור המילה== | ==מקור המילה== | ||
המלה "נורא" משמעותה | המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר ל[[הקב"ה]]: {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ}}{{הערה|תהלים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}. | ||
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את: | במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את: | ||
| שורה 27: | שורה 24: | ||
*[[יום הכיפורים]]. | *[[יום הכיפורים]]. | ||
*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות. | *[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות. | ||
==זמנם== | |||
ישנם החולקים על זמן הימים הנוראים. [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}: | |||
{{ציטוטון|ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך...}}. כלומר, שמשתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, במקום אחר{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...}}, ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה{{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}. | |||
===ראש השנה ויום הכיפורים=== | ===ראש השנה ויום הכיפורים=== | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה|הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוטון|בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוטון|אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה}}. | המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה|הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוטון|בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוטון|אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה}}. | ||
=== | ===בתורת החסידות=== | ||
במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי: | במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי: | ||