שאול אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←קשריו עם חב"ד) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשנת [[תשל"ז]] התחתן עם נעמי לבית משפחת רובינשטיין, לאחר מכן מונה לראש ישיבת "אור שמחה". בשנת [[תשנ"ג]] מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות [[גור]] בה הוא שימש כראש ישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]]. | בשנת [[תשל"ז]] התחתן עם נעמי לבית משפחת רובינשטיין, לאחר מכן מונה לראש ישיבת "אור שמחה". בשנת [[תשנ"ג]] מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות [[גור]] בה הוא שימש כראש ישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]]. | ||
חלק נרחב מחסידי גור ראו בו כאדמו"ר, בעקבות כך פרש הרב אלתר יחד עם קבוצה של חסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]] "מוסדות פני מנחם". | חלק נרחב מחסידי גור ראו בו כאדמו"ר, בעקבות כך פרש הרב אלתר יחד עם קבוצה של חסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם "מוסדות פני מנחם". | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
אביו ה[[פני מנחם]] היה בקשר עם [[הרבי]], באחד ממכתביו הוא מזכיר את בנו רבי שאול אלתר וכותב שהספיק לסיים את הש"ס פעמיים{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Gilion41Lt.pdf מכתב אביו הפני מנחם לרבי מליובאוויטש], "[[מעיינותיך]]", תמוז תשע"ד, עמוד 30.}}. בילדותו היה משתתף בקייטנת חב"ד שב[[כפר חב"ד]]. | אביו ה[[פני מנחם]] היה בקשר עם [[הרבי]], באחד ממכתביו הוא מזכיר את בנו רבי שאול אלתר וכותב שהספיק לסיים את הש"ס פעמיים{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Gilion41Lt.pdf מכתב אביו הפני מנחם לרבי מליובאוויטש], "[[מעיינותיך]]", תמוז תשע"ד, עמוד 30.}}. בילדותו היה משתתף בקייטנת חב"ד שב[[כפר חב"ד]]. | ||
גרסה מ־21:47, 14 בדצמבר 2020
|
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | ||
| מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-כ"ה כסלו). | |||
| הרב שאול אלתר | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ראש ישיבת "שפת אמת" | |
| לידה | ז' תמוז תשי"ז |
הרב שאול אלתר הינו מנהיג קהילה של פורשי חסידות גור.
תולדות חיים
נולד בז' תמוז תשי"ז לאביו הרב פנחס מנחם אלתר האדמו"ר מגור.
בשנת תשל"ז התחתן עם נעמי לבית משפחת רובינשטיין, לאחר מכן מונה לראש ישיבת "אור שמחה". בשנת תשנ"ג מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות גור בה הוא שימש כראש ישיבה עד לסגירתה בשנת תשע"ו.
חלק נרחב מחסידי גור ראו בו כאדמו"ר, בעקבות כך פרש הרב אלתר יחד עם קבוצה של חסידיו והקים מוסדות עצמאיים מחסידות גור, בשם "מוסדות פני מנחם".
קשריו עם חב"ד
אביו הפני מנחם היה בקשר עם הרבי, באחד ממכתביו הוא מזכיר את בנו רבי שאול אלתר וכותב שהספיק לסיים את הש"ס פעמיים[1]. בילדותו היה משתתף בקייטנת חב"ד שבכפר חב"ד.
הרב שאול אלתר נחשב כידיד חב"ד ומעריץ את הרבי.
השתתף באירוע הבר מצווה של כולל חב"ד[2], ובמעמדי סיום הרמב"ם [3]. בשנת תשע"ז השתתף באירוע י"ט כסלו בבנייני האומה שם נאם אודות חשיבותם של ספרי החסידות [4].
בשנת תשפ"א בעת הדלקת נר חנוכה נצפה הרב אלתר שהוא מנגן עם מאות חסידיו את ניגון חב"ד "אך לאלוקים" [5].
הערות שוליים
- ↑ מכתב אביו הפני מנחם לרבי מליובאוויטש, "מעיינותיך", תמוז תשע"ד, עמוד 30.
- ↑ ב
- ↑ מעמד הסיום ב
- ↑ נאומו של הרב אלתר ב
- ↑ הדלקת נר חנוכה ב