חסידות שומרי אמונים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "סאטמאר" ב־"סאטמר") |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות. | ||
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית | רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב770. | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים. | לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים. | ||
בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, ממשיך דרכו המרכזי מבין האחים, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת [[תש"פ]]. | בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, ממשיך דרכו המרכזי מבין האחים, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת [[תש"פ]], ובנו הגדול מילא את מקומו. | ||
בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו"רים באשדוד, ירושלים וקריית גת. | בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו"רים באשדוד, ירושלים וקריית גת. | ||
גרסה מ־23:05, 29 בנובמבר 2020
שומרי אמונים היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות.
היסטורית החסידות
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר סאטמר, שבנה את שיטתו על קדושה, חסידות ופרישות, ותפילה בקול רם, בפרט בעניית אמנים. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.
אחרי פטירתו התפלגה החסידות, רוב החסידים מינו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן לאדמו"ר מתולדות אהרן.
חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר בבני ברק.
בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב770.
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים.
בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, ממשיך דרכו המרכזי מבין האחים, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת תש"פ, ובנו הגדול מילא את מקומו.
בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו"רים באשדוד, ירושלים וקריית גת.
תולדות אהרן
אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי אברהם יצחק קאהן ומינו אותו לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר.
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 ילדיו (ישנם הטוענים שבצוואה האדמו"ר ר' אברהם יצחק מינה את ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי דוד קאהן שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן - כשם חסידות האב.
החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.
ומרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר העדה החרדית, וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי שמואל יעקב קאהן. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |