דבר מלכות וישלח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(שכתוב. קרדיט לדף עזר) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
{{ | * '''א - ב''': בשנה זו ([[תשנ"ב]]) [[י"ט כסלו]] חל ב[[יום שלישי]], ומתברך מ[[ט"ו כסלו]] ([[ערב שבת]] שלפניו). מסתבר לומר, שיש קשר בין שני התאריכים. להבנת הענין מקדים שאלה נוספת: [[ישראל]] [[משל|נמשלו]] ל[[לבנה]], ומדוע אם כן, י"ט כסלו ו[[חנוכה]] חלים בחציו השני של החודש, כאשר הלבנה הולכת ומתמעטת? | ||
* ''' | |||
* '''י | *'''ג - ה''': '''עוד שאלה:''' מדוע בכלל ישנו הסדר של מיעוט הלבנה, הרי מעלין בקודש ואין מורידין? '''נקודת הביאור:''' בחציו הראשון של החודש הלבנה והחמה הם בבחינת [[משפיע]] ומקבל, מט"ו ואילך מתחיל סדר של "אור הלבנה כאור החמה" שמתאחדים יחד. '''הרחבה:''' בחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה. | ||
* '''י"ב''':"[[צרפת]]" היא בגימטריא "[[770]]", השלימות דמספר שבע (שבעה ימי הבנין) – עשר פעמים שבע ועשר פעמים שבעים. | |||
*'''ו - ח'''': הדגשות ענין זה ב'''ט"ו כסלו''': א. [[חודש כסלו]] הוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]], (שהוא) יום חתונת והתאחדות של ישראל והקב"ה. ב. בנוסף על מעלת [[חודש סיון]] (שגם בו היה מתן תורה), בכסלו - [[חורף]] מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם. ג. גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]]. | |||
*'''ט - י''' בחזרה לביאור ענין י"ט כסלו: י"ט כסלו הוא התחלת התגלות '''[[תורתו של משיח]]''', שכשיתגלה לגמרי, יתגלה שישראל וקוב"ה כולא חד. בזה מובן המענה על השאלה בתחילת השיחה, "מדוע י"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש?", כיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל וקוב"ה. '''הקשר ל[[פרשת השבוע]]:''' תוכנה הפנימי של הפרשה מורה, הוא סיום עבודת הבירורים על ידי [[יעקב אבינו]], כאשר הוא מוכן להתאחדות הלבנה והחמה בגאולה השלימה. '''הקשר לפרשת השבוע:''' ב[[פרשת וישלח]] יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] להראות שהכל מוכן לגאולה. | |||
*'''י"א - י"ג''' '''בדורנו''' לאחר ריבוי העבודה, כבר '''הסתיימה עבודת הבירורים''' וצריך רק להביא את ההתגלות בפועל בעולם. ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שה[[גמטריה]] שלה הוא :[[770 (מספר)|770]].}}. בשנה זו ([[תשנ"ב]]) ניתווסף עוד יותר. לא רק שנסתיימה העבודה, אלא הכל כבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריך רק לפקוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש שישראל וקוב"ה כולא חד, מסובים יחד לסעודת הנישואין. | |||
*'''י"ד''' '''המעשה הוא העיקר'''. עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום. ותיכף ומיד ממש באה הגאולה. | |||
* ['''י"ב''':"[[צרפת]]" היא בגימטריא "[[770]]", השלימות דמספר שבע (שבעה ימי הבנין) – עשר פעמים שבע ועשר פעמים שבעים.] | |||
* '''י"ד''':בימים שלאחר [[י"ט כסלו]] ישנם מעלות מיוחדות: "אך טוב לישראל" (כ"א בחודש), "בך יבורך ישראל" (כ"ב בחודש), "ושמתי כדכד" (כ"ד בחודש), "כה תברכו את בנ"י" (כ"ה בחודש). | * '''י"ד''':בימים שלאחר [[י"ט כסלו]] ישנם מעלות מיוחדות: "אך טוב לישראל" (כ"א בחודש), "בך יבורך ישראל" (כ"ב בחודש), "ושמתי כדכד" (כ"ד בחודש), "כה תברכו את בנ"י" (כ"ה בחודש). | ||
גרסה מ־22:36, 29 בנובמבר 2020
דבר מלכות וישלח היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשנ"ב.
השיחה עוסקת במעלתו של היום י"ט כסלו וכל חודש כסלו.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
בעקבות השיחה
| " | המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח, טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהיתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח" | " |
| " | אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח | " |
בשיחה הסביר הרבי את מעלת היום של י"ט כסלו ועודד לעשות התוועדויות י"ט כסלו וכן לעשות במשך כל החודש, בעקבות כך נערכו התוועדויות י"ט כסלו בכל הארץ, בעקבות הוראת הרבי נשלחו שלוחים לכל מיני ערים וישובים שבהם הם עשו התוועדויות י"ט כסלו.
נקודה נוספת עליה עורר הרבי היא היא להדפיס ספרים, ובעיקר בסמיכות לי"ט כסלו.
סיכום
- א - ב: בשנה זו (תשנ"ב) י"ט כסלו חל ביום שלישי, ומתברך מט"ו כסלו (ערב שבת שלפניו). מסתבר לומר, שיש קשר בין שני התאריכים. להבנת הענין מקדים שאלה נוספת: ישראל נמשלו ללבנה, ומדוע אם כן, י"ט כסלו וחנוכה חלים בחציו השני של החודש, כאשר הלבנה הולכת ומתמעטת?
- ג - ה: עוד שאלה: מדוע בכלל ישנו הסדר של מיעוט הלבנה, הרי מעלין בקודש ואין מורידין? נקודת הביאור: בחציו הראשון של החודש הלבנה והחמה הם בבחינת משפיע ומקבל, מט"ו ואילך מתחיל סדר של "אור הלבנה כאור החמה" שמתאחדים יחד. הרחבה: בחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה[1], כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.
- ו - ח': הדגשות ענין זה בט"ו כסלו: א. חודש כסלו הוא חודש מתן תורה של תורת החסידות, (שהוא) יום חתונת והתאחדות של ישראל והקב"ה. ב. בנוסף על מעלת חודש סיון (שגם בו היה מתן תורה), בכסלו - חורף מודגשת יותר הלבנה - עבודתם של ישראל בכח עצמם. ג. גם שמו של החודש 'כסלו' מורה על התגלות העצם.
- ט - י בחזרה לביאור ענין י"ט כסלו: י"ט כסלו הוא התחלת התגלות תורתו של משיח, שכשיתגלה לגמרי, יתגלה שישראל וקוב"ה כולא חד. בזה מובן המענה על השאלה בתחילת השיחה, "מדוע י"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש?", כיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל וקוב"ה. הקשר לפרשת השבוע: תוכנה הפנימי של הפרשה מורה, הוא סיום עבודת הבירורים על ידי יעקב אבינו, כאשר הוא מוכן להתאחדות הלבנה והחמה בגאולה השלימה. הקשר לפרשת השבוע: בפרשת וישלח יעקב שולח מלאכים לעשיו להראות שהכל מוכן לגאולה.
- י"א - י"ג בדורנו לאחר ריבוי העבודה, כבר הסתיימה עבודת הבירורים וצריך רק להביא את ההתגלות בפועל בעולם. ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון צרפת על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות האדמו"ר הריי"צ השלימו את בירורה מדינת צרפת[2]. בשנה זו (תשנ"ב) ניתווסף עוד יותר. לא רק שנסתיימה העבודה, אלא הכל כבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריך רק לפקוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש שישראל וקוב"ה כולא חד, מסובים יחד לסעודת הנישואין.
- י"ד המעשה הוא העיקר. עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום. ותיכף ומיד ממש באה הגאולה.
- [י"ב:"צרפת" היא בגימטריא "770", השלימות דמספר שבע (שבעה ימי הבנין) – עשר פעמים שבע ועשר פעמים שבעים.]
- י"ד:בימים שלאחר י"ט כסלו ישנם מעלות מיוחדות: "אך טוב לישראל" (כ"א בחודש), "בך יבורך ישראל" (כ"ב בחודש), "ושמתי כדכד" (כ"ד בחודש), "כה תברכו את בנ"י" (כ"ה בחודש).
קישורים חיצוניים
- השיחה: בגרסת טקסט
- גליונות: דף עזר • סיכום
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |