הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת הקודש - סימן ט'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
(הרחבה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
| − | + | בפרק זה מובא התמצית של הנהגה החסידית של לפנים משורת הדין דהיינו עשיית הצדקה באופן נעלה. כי לא רק אם יש לך הרבה תן לצדקה אלא אף אם יש לך מועט עשה בשביל הצדקה באותה מידה שאתה עושה בשביל עצמך. | |
| − | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט'}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת ט'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
| − | + | בפרק זה אדמו"ר הזקן בא להזכיר לעורר ולפקוח עיני עיוורים לראות להיות כל מגמתם וחפצם במקור החיים חיי החיים ברוך הוא. כלומר, שכל עסקי הפרנסה וענייני העולם הזה יהיו לשם שמים ולא ייפרדו מאחד האמת ולא ינהגו כמעיד עדות שקר בעצמו בשעת קריאת שמע ואחר כך התעייף ענייך בו ואיננו. היות כי עיקר העבודה עתה בעקבות משיח היא עבודת הצדקה ואין ישראל נגאלים אלא בצדקה ועל ידי זה יזכו לראות עין בעין בשוב השם ציון. | |
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
| − | + | {{להשלים}} | |
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[https://abc770.org/article_node_4702/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י'|פרק י']]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י'|פרק י']]}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה מ־21:55, 26 בנובמבר 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ט' של אגרת הקודש מבאר כי הנאמר שתלמוד תורה שקול כנגד גמילות חסדים בזמן התנאים והאמוראים, אך כיום בעקבתא דמשיחא יש צורך לעסוק דווקא בעבודת הצדקה בבחינת עשייה.
מבוא לפרק
בפרק זה מובא התמצית של הנהגה החסידית של לפנים משורת הדין דהיינו עשיית הצדקה באופן נעלה. כי לא רק אם יש לך הרבה תן לצדקה אלא אף אם יש לך מועט עשה בשביל הצדקה באותה מידה שאתה עושה בשביל עצמך.
גוף הפרק
| אגרת ט' |
|---|
| ט אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי, באתי כמזכיר ומעורר ישנים בתרדמת הבלי הבלים ולפקוח עיני העורים יביטו, לראות להיות כל ישעם וחפצם ומגמתם לכל בהם חיי רוחם במקור מים חיים חיי החיים כל ימי חייהם מנפש ועד בשר, דהיינו כל מילי דעלמא ועסקי פרנסה, לא יהיה כאלו דעבדין לגרמייהו ולא יהיה בית ישראל כעובדי עבודת גילולים דזנין ומפרנסין ומוקרין לנשייהו ובנייהו מאהבה, כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כתיב, דהיינו שגם בעניני ארץ לא יפרידו [נ"א יפרדו] מאחד האמת חס ושלום להעיד עדות שקר ח"ו בקריאת שמע ערב ובוקר בעינים סגורות ה' אחד בד' רוחות ובשמים ממעל ובארץ מתחת, ובפקוח עיני העורים התעיף עיניך בו ואיננו חס ושלום, אך בזאת יאות לנו להיות [נ"א בהיות] כל עסקינו במילי דעלמא, לא לגרמייהו כי אם להחיות נפשות חלקי אלקות ולמלאות מחסוריהם בחסד חנם, שבזה אנו מדמין הצורה ליוצרה ה' אחד אשר חסד אל כל היום, חסד של אמת להחיות העולם ומלואו בכל רגע ורגע, רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה. על כן אהוביי אחיי שימו נא לבבכם לאלה הדברים הנאמרים בקצרה מאד, (ואם ירצה ה' פה אל פה אדבר בם בארוכה) איך היות כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה כמו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה, ולא אמרו רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמילות חסדים אלא בימיהם שתלמוד תורה היה עיקר העבודה אצלם ועל כן היו חכמים גדולים תנאים ואמוראים. מה שאין כן בעקבות משיחא שנפלה סוכת דוד עד בחינת רגלים ועקביים שהיא בחינת עשיה, אין דרך לדבקה בה באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דילה [נ"א דיליה] כי אם בבחינת עשיה גם כן שהיא מעשה הצדקה כידוע למשכילים שבחינת עשיה באלקות היא בחינת השפעת והמשכת החיות למטה מטה למאן דלית ליה מגרמיה כלום, וכל הזובח את יצרו בזה ופותח ידו ולבבו אתכפיא סטרא אחרא ומהפך חשוכא לאור השי"ת השוכן עלינו בבחינת עשיה בעקבות משיחא, ויזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון כו': |
סיכום הפרק
בפרק זה אדמו"ר הזקן בא להזכיר לעורר ולפקוח עיני עיוורים לראות להיות כל מגמתם וחפצם במקור החיים חיי החיים ברוך הוא. כלומר, שכל עסקי הפרנסה וענייני העולם הזה יהיו לשם שמים ולא ייפרדו מאחד האמת ולא ינהגו כמעיד עדות שקר בעצמו בשעת קריאת שמע ואחר כך התעייף ענייך בו ואיננו. היות כי עיקר העבודה עתה בעקבות משיח היא עבודת הצדקה ואין ישראל נגאלים אלא בצדקה ועל ידי זה יזכו לראות עין בעין בשוב השם ציון.
מושגים יסודיים בפרק
קישורים חיצוניים
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף
| הקודם: פרק ח' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י' |
