ארבעת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:


'''הערבות''' - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
'''הערבות''' - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
==ברכה על ארבעת המינים של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכה על ארבעת המינים של הרבי]]}}
במשך כל שנות נשיאותו, [[הרבי]] היה נותן ל[[חסיד|חסידים]] את הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מידי יום מימי [[חג הסוכות]]. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, הרבי היה שולח את [[ארבעת המינים]] באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.
[[הרבי]] כותב אודות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש חט"ז עמ' לח}} "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 34: שורה 40:
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%97%D7%91%D7%93/ מדריך מהיר לקנית ד' מינים לפי מנהג חב"ד]''' בעריכת [[מכון הלכה - חב"ד]], סוכות תשע"ז
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%97%D7%91%D7%93/ מדריך מהיר לקנית ד' מינים לפי מנהג חב"ד]''' בעריכת [[מכון הלכה - חב"ד]], סוכות תשע"ז
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64382 הרב ביסטריצקי מספר: כך בחר הרבי את ד' המינים שלו]''' - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64382 הרב ביסטריצקי מספר: כך בחר הרבי את ד' המינים שלו]''' - {{אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/files/0.84752625262_5402422.pdf קדשנו במצוותיו]''', סקירה על הענקת ארבעת המינים על ידי הרבי לחסידים על מנת לברך עליהם {{PDF}} בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשרי תשע"ו
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57222 הרב גלוכובסקי מדגים: כך אוגדים ד' מינים]{{וידאו}}  
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57222 הרב גלוכובסקי מדגים: כך אוגדים ד' מינים]{{וידאו}}  
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/570982 מדריך מצוייר: כיצד מנענעים את הלולב למנהג חב"ד?]''' {{בית חבד}} מתוך סידור תהילת ה' בהוצאת קה"ת
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/570982 מדריך מצוייר: כיצד מנענעים את הלולב למנהג חב"ד?]''' {{בית חבד}} מתוך סידור תהילת ה' בהוצאת קה"ת
*'''[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=116 רבי, חסידים, סוכות] באתר שטורעם'''
*'''[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=116 רבי, חסידים, סוכות] באתר שטורעם'''
*[https://chabad.info/in-focus/215537/ '''מלך ביופיו: הרבי בסוכות עם ארבעת המינים'''] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/215537/ '''מלך ביופיו: הרבי בסוכות עם ארבעת המינים'''] {{אינפו}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה מ־21:53, 12 באוקטובר 2020

הרבי אוחז בידיו את ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה סוגי צמחים ופירות אותם אנו מצווים ליטול בימי חג הסוכות. המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

נטילת לולב

הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

חז"ל גזרו שארבעת המינים לא יינטלו בשבת (בדומה לגזירה על שופר ועל קריאת מגילה בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).

מבצע לולב

ערך מורחב – מבצע לולב

מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת תשי"ד, ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.

בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.

בתורת החסידות

אחדות

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא,

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:

האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.

הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.

ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.

הערבות - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

ברכה על ארבעת המינים של הרבי

ערך מורחב – ברכה על ארבעת המינים של הרבי

במשך כל שנות נשיאותו, הרבי היה נותן לחסידים את הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מידי יום מימי חג הסוכות. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, הרבי היה שולח את ארבעת המינים באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.

הרבי כותב אודות אדמו"ר הריי"צ[1] "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. אגרות קודש חט"ז עמ' לח