12,904
עריכות
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר [[הצמח צדק]]]] | [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר [[הצמח צדק]]]] | ||
'''קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק''' החלה עם פטירת חותנו [[אדמו"ר האמצעי]] | '''קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק''' החלה עם פטירת חותנו [[אדמו"ר האמצעי]]. בתחילה אמנם סרב [[הצמח צדק]] לקבל על עצמו את הנשיאות בגלוי ואמר שהוא רק חותנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ויש אחרים שקודמים לו, כגון רבי [[חיים אברהם שניאורי]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובניו של [[אדמו"ר האמצעי]]. אך לבסוף לאחר שנה וחצי, בשנת [[תקפ"ט]] קבל על-עצמו אדמו"ר [[הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד{{הערה|אם כי יש מקורות שבהם נכתב שהצמח צדק קבל את הנשיאות בין השנים [[תקפ"ח]], [[תק"צ]], ו[[תקצ"א]]}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בהקשר לכך מסופר שבשנת [[תקפ"ה]] נסע אחד מהחסידים שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ל[[האדיטש]] להשתטח על ציונו. לאחר מכן נסע החסיד ל[[ליובאוויטש]]. באותו זמן התגלה [[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] ובמקביל גם לאדמו"ר [[הצמח צדק]] בחיזיון ב[[לילה]] ובין השאר אמר להם שאותו חסיד הפציר יותר מידי מתי שהיה בציונו, ו[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]] לא דברו על-כך אד עם השני. וכשהגיע החסיד ל[[ליובאוויטש]] ונכנס ל[[אדמו"ר האמצעי]], כשנכנס אליו סיפר לו [[אדמו"ר האמצעי]] את מה שאמר לו [[אדמו"ר הזקן]]. לאחר שגמר לדבר עם [[אדמו"ר האמצעי]] נכנס לדבר עם [[הצמח צדק]], והצמח צדק גם סיפר לו על מה שאדמו"ר הזקן אמר לו בהקשר להשתטחותו על ציונו, והחסיד התפעל והבין שיש בזה אות משמים{{הערה|שם=תולדות|ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' פרק שישי, עמ' 72 - 74}}. | בהקשר לכך מסופר שבשנת [[תקפ"ה]] נסע אחד מהחסידים שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ל[[האדיטש]] להשתטח על ציונו. לאחר מכן נסע החסיד ל[[ליובאוויטש]]. באותו זמן התגלה [[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] ובמקביל גם לאדמו"ר [[הצמח צדק]] בחיזיון ב[[לילה]] ובין השאר אמר להם שאותו חסיד הפציר יותר מידי מתי שהיה בציונו, ו[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]] לא דברו על-כך אד עם השני. וכשהגיע החסיד ל[[ליובאוויטש]] ונכנס ל[[אדמו"ר האמצעי]], כשנכנס אליו סיפר לו [[אדמו"ר האמצעי]] את מה שאמר לו [[אדמו"ר הזקן]]. לאחר שגמר לדבר עם [[אדמו"ר האמצעי]] נכנס לדבר עם [[הצמח צדק]], והצמח צדק גם סיפר לו על מה שאדמו"ר הזקן אמר לו בהקשר להשתטחותו על ציונו, והחסיד התפעל והבין שיש בזה אות משמים{{הערה|שם=תולדות|ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' פרק שישי, עמ' 72 - 74}}. | ||
מסופר שכחודשיים לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר האמצעי]], בימים הנוראים של שנת [[תקפ"ח]] הוא נכנס ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]], ויצא ממנו כשמצב רוחו מרומם. ואמר לחסידים {{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרני מהרבנות}}, החסידים שהיו בטוחים שכוונת אדמו"ר האמצעי היא שהוא רוצה לעלות ל[[ארץ ישראל]] טעו ושאלו את [[אדמו"ר האמצעי]] מי ינהיג אותם אחרי שיפטר מהרבנות? אדמו"ר האמצעי השיב להם {{ציטוטון|הלא עמכם חתני <small>[הצמח צדק]</small> והוא יהיה לכם לרועה נאמן}}{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 119-120}}. | מסופר שכחודשיים לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר האמצעי]], בימים הנוראים של שנת [[תקפ"ח]] הוא נכנס ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]], ויצא ממנו כשמצב רוחו מרומם. ואמר לחסידים {{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרני מהרבנות}}, החסידים שהיו בטוחים שכוונת אדמו"ר האמצעי היא שהוא רוצה לעלות ל[[ארץ ישראל]] טעו ושאלו את [[אדמו"ר האמצעי]] מי ינהיג אותם אחרי שיפטר מהרבנות? אדמו"ר האמצעי השיב להם {{ציטוטון|הלא עמכם חתני <small>[הצמח צדק]</small> והוא יהיה לכם לרועה נאמן}}{{הערה|שם=קיצור|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 119-120}}. | ||
מכך ועוד ראו החסידים שרצונו של אדמו"ר האמצעי הוא שחתנו, הצמח צדק הוא זה שיחליף אותו בנשיאות ולא בניו. | מכך ועוד ראו החסידים שרצונו של אדמו"ר האמצעי הוא שחתנו, הצמח צדק הוא זה שיחליף אותו בנשיאות ולא בניו. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ביום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ"ח]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר האמצעי]]. זמן מה לאחר הסתלקותו כונסה אסיפה של [[זקני החסידים]] שהורכבה משמונה עשר חסידים ידועים ובעלי שם. ביניהם: ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], ר' [[יצחק משה מיאסי]], ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן מצ'רניגוב]], ועוד.. באסיפה הוחלט להטיל את הנהגת חסידות חב"ד בידי חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], אדמו"ר [[הצמח צדק]] שכאמור כבר בשנת [[תקפ"ה]] היה מקובל אצל ה[[חסידים]] שאדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא זה שימשיך את [[אדמו"ר האמצעי]] בנשיאות חב"ד. | ביום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ"ח]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר האמצעי]]. זמן מה לאחר הסתלקותו כונסה אסיפה של [[זקני החסידים]] שהורכבה משמונה עשר חסידים ידועים ובעלי שם. ביניהם: ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], ר' [[יצחק משה מיאסי]], ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן מצ'רניגוב]], ועוד.. באסיפה הוחלט להטיל את הנהגת חסידות חב"ד בידי חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], אדמו"ר [[הצמח צדק]] שכאמור כבר בשנת [[תקפ"ה]] היה מקובל אצל ה[[חסידים]] שאדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא זה שימשיך את [[אדמו"ר האמצעי]] בנשיאות חב"ד. | ||
כשהסתיימה האספה פורסמו החלטותיה בכל עיירות הסביבה ובכל ריכוזי חב"ד בכרוז שבו נכתב ש{{ציטוטון|נזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר, הוא כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד למזל טוב ולאריכות ימים ושנים ברוחניות ובגשמיות..}} לאחר פרסום הכרוז כונסה משלחת של [[זקני החסידים]] והגישו את הכרוז לפני אדמו"ר [[הצמח צדק]] ובקשו ממנו לקבל את הנשיאות, אך [[הצמח צדק]] סירב לכך{{הערה|שם=תולדות}}. | כשהסתיימה האספה פורסמו החלטותיה בכל עיירות הסביבה ובכל ריכוזי חב"ד בכרוז שבו נכתב ש{{ציטוטון|נזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר, הוא כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד למזל טוב ולאריכות ימים ושנים ברוחניות ובגשמיות..}} לאחר פרסום הכרוז כונסה משלחת של [[זקני החסידים]] והגישו את הכרוז לפני אדמו"ר [[הצמח צדק]] ובקשו ממנו לקבל את הנשיאות, אך [[הצמח צדק]] סירב לכך{{הערה|שם=תולדות}}. אך למרות שאדמו"ר הצמח צדק לא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי היה אומר [[חסידות]], ואף היה מקבל חסידים ל[[יחידות]], אך רק בשביל לקבל עצות בעבודת השם{{הערה|שם=קיצור}}. | ||
{{ | |||
בין השאר הצמח צדק טען שהוא מלא רוצה להתמנות כרבי בעקבות כך שיש קודמים לו בנשיאות חב"ד, כגון בנו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים אברהם שניאורי]], או בניו של [[אדמו"ר האמצעי]] רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ורבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]]. | |||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
כחודש אחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], ב[[חודש שבט]] [[תקע"ג]], התגלה [[אדמו"ר הזקן]] אל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמר לו דרוש על הפסוק "אישה כי תזריע"{{הערה|שם=תורה|ויקרא, י"ב, ב'}}: ש"אישה כי תזריע" זאת אימו של הצמח צדק, ואילו "אישה מזרעת תחילה" זה הוא בעצמו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 121}}. הצמח צדק השאיר זאת בליבו ולא הבין עדיין למה כוונתו של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
לקראת [חג שבועות]] של שנת [[תקפ"ט]] באו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] הרבה מזקני החסידים, וביניהם החסידים [[אייזיק מהומיל]], [[הלל מפאריטש]], [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]], ועוד.. והפצירו שוב ב[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיקבל על-עצמו את הנשיאות. אך גם אז כמו בפעמים הקודמות התנגד לכך הצמח צדק. בערב שבועות אסף החסיד ר' [[[[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן מצ'רניגוב]] קבוצה של חסידים ואמר להם ש[[הקב"ה]] נתן לו רעיון איך לגרום לצמח צדק לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. בשביל זה ביקשו אותה קבוצת חסידים בראשות ר' פרץ חן להיכנס ל[[יחידות]] אל הצמח צדק{{הערה|כאמור הצמח צדק קבל בימים האלה ליחידות למרות שלא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי}}. | |||
כשהיו בחדרו של הצמח צדק אמר ר' פרץ חן לצמח צדק ש"יש לו הוכחה שעל-פי דין תורה הצמח צדק חייב לקבל על-עצמו את הנשיאות" ולאחרי זה חזר על הדרוש שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ל[[צמח צדק]] בשנת [[תקע"ג]] על הפסוק "אישה כי תזריע". כששמע את זה אדמו"ר הצמח צדק לא עשה כלום אלא רק ישב על מקומו במשך זמן רב והיה אחוז בדבקות, לאחר שגמר בהתבתוננות הכריז הצמח צדק שהוא נאות לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד. | |||
מסופר שאף אחרי שאדמו"ר [[הצמח צדק]] קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד, בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] (המהרי"ל) לא קיבל על עצמו את נשיאותו והיה מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]]. רק בשנת [[תר"ג]] בעקבות דיבורו התקיף של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ב[[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים]] קבל על עצמו את נשיאותו של אביו [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, עמ' קנ"ד קנ"ה}}. על כך אמר הצמח צדק לאשתו הרבנית כשחזר לביתו {{ציטוטון|הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו יהודה לייב נהיה החסיד שלי}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח', פרלוב עמ' קס"ב}} | מסופר שאף אחרי שאדמו"ר [[הצמח צדק]] קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד, בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] (המהרי"ל) לא קיבל על עצמו את נשיאותו והיה מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]]. רק בשנת [[תר"ג]] בעקבות דיבורו התקיף של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ב[[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים]] קבל על עצמו את נשיאותו של אביו [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, עמ' קנ"ד קנ"ה}}. על כך אמר הצמח צדק לאשתו הרבנית כשחזר לביתו {{ציטוטון|הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו יהודה לייב נהיה החסיד שלי}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח', פרלוב עמ' קס"ב}} | ||
==אחרית דבר== | ==אחרית דבר== | ||