שמואל אלעזר הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
{{רב
[[הרב]] '''שמואל אלעזר היילפרין''' (ט"ו תשרי [[ה'תרצ"ג]] - י"ג אדר [[ה'תשס"ט]]), רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]] ויו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]. הרב הוא [[חסיד]] [[חב"ד]] ודור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] [[תלמיד חכם]], נואם וסופר.  
|שם=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא|מסגרת=ללא}}
|כתובית=
|תאריך לידה=[[ה'תרצ"ג]]
|תאריך פטירה=[[ה'תשס"ט]]
|מקום פעילות=[[ירושלים]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[שלמה יוסף זווין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
}}
הרב '''שמואל אלעזר היילפרין''' (ט"ו תשרי [[ה'תרצ"ג]] - י"ג אדר [[ה'תשס"ט]]), רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]] ויו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]. הרב הוא חסיד [[חב"ד]] ודור שביעי ל[[בעל התניא]] תלמיד חכם, נואם וסופר.  


==אביו==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], שהיה גם תלמיד חכם ואיש ספר ובן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה. רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר [[ארגון נשי ובנות חב"ד]] בירושלים), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של [[הרבנות הראשית לישראל]] ויד ימינו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]].
 
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר [[ברז'ן]] שב[[גליציה]].
 
==רעייתו==
 
רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר [[ארגון נשי ובנות חב"ד]] בירושלים), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של [[הרבנות הראשית לישראל]] ויד ימינו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]].


למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה ב[[בני ברק]], אצל רבי [[יצחק אייזיק שר]], ולבסוף, ב[[ישיבת תורת אמת]] של חב"ד ב[[ירושלים]], שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של [[שכונת בית ישראל]].
למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה ב[[בני ברק]], אצל רבי [[יצחק אייזיק שר]], ולבסוף, ב[[ישיבת תורת אמת]] של חב"ד ב[[ירושלים]], שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של [[שכונת בית ישראל]].


במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי [[שלמה יוסף זווין]]. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף [[סמיכה לרבנות|הסמיכו לרבנות]] ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, ה[[משפיע]] החב"די, רבי [[נחום שמריהו ששונקין]], מי שכיהן ברבנות העיר [[באטום]] שב[[גרוזיה]] ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.
במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי [[שלמה יוסף זווין]]. למד ממנו [[תורה]] ו[[מחשבה]] וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף [[סמיכה לרבנות|הסמיכו לרבנות]] ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, ה[[משפיע]] החב"די, רבי [[נחום שמריהו ששונקין]], מי שכיהן ברבנות העיר [[באטום]] שב[[גרוזיה]] ובערוב ימיו שימש כרבם של [[חסידי חב"ד]] בירושלים.


==תפקידיו==
==תפקידיו==


* רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] בירושלים, משנת [[ה'תשל"ו]] ו[[מרא דאתרא]] של [[בית הכנסת]] [[חב"ד]]-[[ליובאוויטש]] בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת [[ה'תשמ"ח]]).  
* רב [[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] בירושלים, משנת [[ה'תשל"ו]] ו[[מרא דאתרא]] של [[בית הכנסת]] [[חב"ד]]-[[ליובאוויטש]] בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת [[ה'תשמ"ח]]).  
* מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בשנת [[ה'תשל"ב]], ועורך "ספר הצאצאים" בשנת [[ה'תש"מ]].  
* מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בשנת [[ה'תשל"ב]], ועורך "ספר הצאצאים" בשנת [[ה'תש"מ]].  
* ראש [[ישיבת תורת אמת]] של [[חב"ד]] בירושלים ([[ה'תשכ"ד]]-[[ה'תשל"ז]]).  
* ראש [[ישיבת תורת אמת]] של [[חב"ד]] בירושלים ([[ה'תשכ"ד]]-[[ה'תשל"ז]]).  
* חבר מערכת ומבקר ערכים ב"[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]" (בכרכים יב-טז).  
* חבר מערכת ומבקר ערכים ב"[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]" (בכרכים יב-טז).  
* ממונה וחבר הנהלה ב[[כולל]] "חיבת ירושלים" של יוצאי [[גליציה]].  
* ממונה וחבר הנהלה ב[[כולל]] "חיבת ירושלים" של יוצאי [[גליציה]].  
* יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] (משנת [[ה'תש"ל]])  
* יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] (משנת [[ה'תש"ל]])  
* חבר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"]].  
* חבר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"]].  
* נשא בתואר הכבוד "רב [[חברת תהלים]] העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר [[דוד המלך]] ב[[הר ציון]] ב[[ירושלים]].
* נשא בתואר הכבוד "רב [[חברת תהלים]] העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר [[דוד המלך]] ב[[הר ציון]] ב[[ירושלים]].


הרב נחשב מראשוני פעילי חב"ד ב[[ישראל]] ונטל חלק במפעליו של [[הרבי מליובאוויטש]] למעלה מיובל שנים, מאז החל ה[[רבי]] להנהיג את [[חסידות]] [[חב"ד]] ולהרחיב את מפעליה ב[[ארץ ישראל]]. בראשית שנות הי', הרב היה שותף ליסוד [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ישראל]] ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני [[חב"ד]] בארץ.
הרב היילפרין נחשב מראשוני פעילי חב"ד ב[[ישראל]] ונטל חלק במפעליו של [[הרבי שליט"א]] למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את [[חסידות]] [[חב"ד]] ולהרחיב את מפעליה ב[[ארץ ישראל]]. בראשית שנות הי', הרב היה שותף ליסוד [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ישראל]] ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני [[חב"ד]] בארץ.


פירסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]" ולעתים ביומון "[[המודיע]]" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[מנחם מנדל שניאורסון|רבי מליובאוויטש]].
פירסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]" ולעתים ביומון "[[המודיע]]" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[מנחם מנדל שניאורסון|רבי מליובאוויטש]].
שורה 77: שורה 50:
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מחזור חב"די לשלש רגלים] - הסכמת [[הרבי מליובאוויטש]] על הצעת הרב.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מחזור חב"די לשלש רגלים] - הסכמת [[הרבי מליובאוויטש]] על הצעת הרב.


 
{{ויקיפדיה}}
{{מיון רגיל:היילפרין, שמואל אלעזר}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|היילפרין שמואל אלעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|היילפרין שמואל אלעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|היילפרין שמואל אלעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|היילפרין שמואל אלעזר]]

גרסה מ־15:13, 6 בדצמבר 2009

הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו תשרי ה'תרצ"ג - י"ג אדר ה'תשס"ט), רב שכונת בית ישראל בירושלים ויו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן. הרב הוא חסיד חב"ד ודור שביעי לאדמו"ר הזקן תלמיד חכם, נואם וסופר.

נולד בירושלים לאביו הרב חנניה יוסף היילפרין, שהיה גם תלמיד חכם ואיש ספר ובן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה. רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בירושלים), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל ויד ימינו של הרב קוק.

למד בישיבת חיי עולם בירושלים, אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה בבני ברק, אצל רבי יצחק אייזיק שר, ולבסוף, בישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי משה אריה לייב שפירא, רבה של שכונת בית ישראל.

במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי שלמה יוסף זווין. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת האנציקלופדיה התלמודית, שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, המשפיע החב"די, רבי נחום שמריהו ששונקין, מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגרוזיה ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.

תפקידיו

הרב היילפרין נחשב מראשוני פעילי חב"ד בישראל ונטל חלק במפעליו של הרבי שליט"א למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את חסידות חב"ד ולהרחיב את מפעליה בארץ ישראל. בראשית שנות הי', הרב היה שותף ליסוד צעירי אגודת חב"ד בישראל ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני חב"ד בארץ.

פירסם מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "כפר חב"ד" ולעתים ביומון "המודיע" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים לרבי מליובאוויטש.

חיבוריו

  • "ציון לנפש חי"ה" - הערות וביאורים על ספר התניא, לזכר רעייתו חסא יוכבד היילפרין (ירושלים, תשס"א).
  • "אנשים של צורה" - מאמרי הערכה על רבותיו ומעצבי דמותו (כפר החורש, תשס"ו).

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקיפדיה