ניגון קול ביער: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: ביטול
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:")
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:כג;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון 'קול ביער' מ[[ספר הניגונים]]]]
[[קובץ:כג;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון 'קול ביער' מ[[ספר הניגונים]]]]


ה[[ניגון]] '''קול ביער''' הינו ניגון השתפכות ה[[נפש]] על [[גלות]] ה[[שכינה]] וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; לשון-הקודש, אידיש ואוקראיינית.
ה[[ניגון]] '''קול ביער''' הינו ניגון השתפכות ה[[נפש]] על [[גלות]] ה[[שכינה]] וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; לשון-הקודש, אידיש ואוקראיינית.

גרסה מ־07:29, 30 בספטמבר 2020

תווי הניגון 'קול ביער' מספר הניגונים

הניגון קול ביער הינו ניגון השתפכות הנפש על גלות השכינה וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; לשון-הקודש, אידיש ואוקראיינית. לפי המסורה היה הסבא משפולי (או באידיש ה"שפאלער זיידע") מנגן ניגון זה קודם קריאת שמע שעל המיטה או לפני תיקון חצות.

מילות הניגון הם (בלה"ק ובאידיש):

בית א': "קול ביער אנוכי שומע אב לבנים אוי קורא אהא / א געשריי א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט זיינע קינדער."

בית ב': "בני בני היכן הלכתם אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען."

בית ג': "בני בני לכו לביתי כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין."

בית ד': "אבינו אבינו איך נלך כי השומר עומד בשער המלך / פאטער פאטער ווי קענען מיר געהן צו דיר אז דער שומר שטייט דאך ביי דער טיר."

הרב פרץ מוצ'קין הוסיף פעם בהתוועדות בית נוסף: "בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה". הרבי לא היה מרוצה מתוספת זו והרב מוצ'קין הסביר שלפי מה שהוא הוסיף יוצא שאשמים אנחנו אבל לפי הסיומת המקורית יוצא שהוא כביכול אשם... ובו תלויה הגאולה שלנו.

ניגון זה הוא ניגון כ"ג בספר הניגונים.

אצל הרבי

בהתוועדות י' שבט תשי"ג הרבי הורה לנגן ניגון זה, ושאל האם נוכח במקום מישהו שהיה בלנינגרד בשנת תרפ"ז בהתוועדות של אדמו"ר הריי"צ בה ניגנו ניגון זה, ולאחר מכן הורה לרב שמואל זלמנוב לנגן את הניגון בקול בכדי ללמד את הנוכחים, והורה לו לנגן קודם את המנגינה בלבד, ולאחר מכן לנגן יחד עם המילים.

בנוסף להזדמנות זו, הרבי הורה מספר פעמים לשיר ניגון זה בהתוועדויות שהתקיימו בחג הפורים[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 'אוצר מנהגי חב"ד' - חודש אדר (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת 'היכל מנחם', ירושלים תשס"ב), עמ' רצב-ג.