התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) – הבדלי גרסאות
←אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: לא כך? |
←אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול: צודק טעיתי |
||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
|'''[[חב"ד ליובאוויטש]]'''{{ש}}{{ללא גלישה|הענף המרכזי}} || [[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ישב על כיסא אביו בליובאוויטש ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול, כשאחרוני החסידים מהחצרות המקבילות חזרו לליובאוויטש. | |'''[[חב"ד ליובאוויטש]]'''{{ש}}{{ללא גלישה|הענף המרכזי}} || [[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ישב על כיסא אביו בליובאוויטש ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול, כשאחרוני החסידים מהחצרות המקבילות חזרו לליובאוויטש. | ||
|- | |- | ||
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד החצר - [[המהרי"ל מקאפוסט]] {{ללא גלישה|(חצי שנה; ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]])}} || בנו הראשון: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]){{ש}}{{שורה אחת|בנו השני: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]]){{ש}}בנו השלישי: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[ | |'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד החצר - [[המהרי"ל מקאפוסט]] {{ללא גלישה|(חצי שנה; ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]])}} || בנו הראשון: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]){{ש}}{{שורה אחת|בנו השני: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]]){{ש}}בנו השלישי: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]])}} || {{ללא גלישה|[[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]}} (57 שנים) || בין השנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיימה חצר אחת {{טקסט מוקטן|(קאפוסט)}}, בין השנים תרמ"ג-תרס"ט התקיימו במקביל שלושה חצרות לסירוגין {{טקסט מוקטן|(קאפוסט, רצ'יצ'ה ובברויסק)}}{{הערה|קאפוסט ורצ'יצ'ה כיהנו במקביל בשנים תרמ"ג - תרס"ט, רצ'יצ'ה ובברויסק כיהנו במקביל בשנים תר"ס-תרס"ט. רבי שלום דובער מרציצה - כיהן בחצי השני של כהונת אחיו רבי שלמה זלמן והתנהלו כשני חצרות מקבילות, ולאחר ששלמה זלמן נפטר - כיהן האח השלישי שמריה נח בחצר נוספת מקבילה לרצ'יצ'ה.}}, ובין השנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה רק חצר אחת {{טקסט מוקטן|(בברויסק)}}. | ||
|- | |- | ||
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד החצר - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סירטשין-ליאדי, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]]) || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]] (43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות. | |'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד החצר - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סירטשין-ליאדי, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]]) || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]] (43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות. | ||