הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
שורה 21: שורה 21:
מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]}}
מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]}}


בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא' {{הערה|"לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש [[תש"ח]] ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"}}, אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.
בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|"לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש [[תש"ח]] ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"}}, אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.


באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוח ודבש, ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש.
באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוח ודבש, ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש.
שורה 29: שורה 29:
== זריקת אבטיחים ותפוחים ==
== זריקת אבטיחים ותפוחים ==


אחר אמירת [[תהילים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''. {{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]}}.
אחר אמירת [[תהילים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''.{{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]}}.


כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.  
כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.