חסידות שומרי אמונים: הבדלים בין גרסאות בדף

תיקונים
אין תקציר עריכה
(תיקונים)
שורה 4: שורה 4:
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמאר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמאר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.


אחרי פטירתו התפלגה החסידות, עסקנים, מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר. חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה ל[[אדמו"ר]], שירש גם את בית מדרשו, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר ב[[בני ברק]].
אחרי פטירתו התפלגה החסידות, רוב החסידים מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר. חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר ב[[בני ברק]].
בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.
בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארה"ב והרבי לא ביקר אף פעם בארץ, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב770.
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארה"ב והרבי לא ביקר אף פעם בארץ, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב770.
שורה 11: שורה 11:
== התפצלות החסידות ==
== התפצלות החסידות ==


לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרב מתוך 6 ילדיו {ישנם הטועים שבצוואה האדמו"ר ר' אברהם יצחק מינה את ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה}, פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף  מרבה לצטט  משם את דבריו ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן - כשם חסידות האב. החסידים לא רצו למנות את רבי שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי חיים מאיר הגר מ[[ויז'ניץ]],  אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.  
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 ילדיו {ישנם הטוענים שבצוואה האדמו"ר ר' אברהם יצחק מינה את ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה}, פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים המיתולגיים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי [[דוד קאהן]] שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף  מרבה לצטט  משם את דבריו ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן - כשם חסידות האב. החסידים לא רצו למנות את רבי שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של [[רבי חיים מאיר הגר]] מ[[ויז'ניץ]],  אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.  


לעומת זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם.{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}
לעומת זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר [[העדה החרדית]], וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי [[שמואל יעקב קאהן]]. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם.{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51535 ראה תמונות.]}}
משתמש אלמוני