תהלים ל': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 26: שורה 26:


==בחסידות==
==בחסידות==
===ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}===
על הפסוק {{ציטוטון|ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]].
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]].


אף שבתחילה הם טענו לפני ה' בימי ההכנה למתן תורה - "מה אנוש כי תזכרנו"{{הערה|תהלים ח, ה.}}? כאשר בני ישראל אמרו [[נעשה ונשמע]] - הם הסכימו שמגיע להם לקבל את התורה{{הערה|שבת פט, א.}}.
אף שבתחילה הם טענו לפני ה' בימי ההכנה למתן תורה - "מה אנוש כי תזכרנו"{{הערה|תהלים ח, ה.}}, (מדוע אתה נותן את התורה לבשר ודם? תזכור אותנו ותתן אותה לנו!) כאשר בני ישראל אמרו [[נעשה ונשמע]] - הסכימו ה[[מלאכים]] שמגיע להם לקבל את התורה{{הערה|שבת פט, א.}}.


אולם לאחר חטא העגל חזרה טענתם, שהרי בישראל שולט היצר הרע. וזה מה שאמר דוד - בזכות זה שאנו מרוממים את ה' בבית המקדש, לא ישמח ה' את ה"אויבים" שלנו - דהיינו, שה' לא ישמע לקטרוגי המלאכים, שהרי בזכות ריבוי הזהב בני ישראל פיארו את בית המקדש.
אולם לאחר [[חטא העגל]] חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש {{ולא שמחת אויבי לי}}, שהטענה של המלאכים הייתה שבנ"י לכחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוכחים את הזהב ובונים ממנו [[בית מקדש|משכן]] לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים.


===שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}===
על הפסוק {{ציטוטון|שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}}} מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד יתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.
מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד יתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.





גרסה מ־20:37, 1 באוגוסט 2020

מזמור שיר חנוכת הבית

מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ ה' הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי־[מִיָּרְדִי־] בוֹר׃ זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃ אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ שְׁמַע־ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה־עֹזֵר לִי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃

תהילים, פרק ל

מזמור שיר חנוכת הבית הוא קטע בתפילה[1] הנאמר לאחר הודו, ולפני ברוך שאמר. בסולם התפילה המזמור נמצא בעולם העשיה.

תוכן המזמור

המזמור מדבר על שירה שאמר דוד המלך כשחנך בית, ישנה מחלוקת האם מדובר בבניין ביתו הפרטי או שאמר זאת על מנת שיאמרו אותו בחנוכת בית המקדש הראשון שבנה שלמה בנו, וישנם הסבורים שמדובר במשל בלבד[דרוש מקור].

בהלכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בחסידות

על הפסוק "ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי[2]" מבאר אדמו"ר הזקן[3] שדוד המלך אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי המלאכים.

אף שבתחילה הם טענו לפני ה' בימי ההכנה למתן תורה - "מה אנוש כי תזכרנו"[4], (מדוע אתה נותן את התורה לבשר ודם? תזכור אותנו ותתן אותה לנו!) כאשר בני ישראל אמרו נעשה ונשמע - הסכימו המלאכים שמגיע להם לקבל את התורה[5].

אולם לאחר חטא העגל חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש תבנית:ולא שמחת אויבי לי, שהטענה של המלאכים הייתה שבנ"י לכחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוכחים את הזהב ובונים ממנו משכן לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים.

על הפסוק "שוועתי אליך ותרפאני[6]" מסופר שבצעירותו של אדמו"ר האמצעי שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד יתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. מקורו הוא בפרק ל' בתהילים
  2. פסוק ב.
  3. מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.
  4. תהלים ח, ה.
  5. שבת פט, א.
  6. פסוק ג.



הסתרהמזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

קטגוריה:תפילה