תהלים כ"ז – הבדלי גרסאות
מ חבר העביר את הדף לדוד ה' אורי וישעי לשם תהילים כ"ז |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
| מקור = | | מקור = | ||
}} | }} | ||
''' | '''לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי''' הוא המשפט הפותח את מזמור כ"ז ב[[תהילים]], ונהוג להוסיפו לתפילת שחרית ומנחה מתחילת חודש אלול עד אחר הושענה רבה. | ||
==תוכן== | ==תוכן== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ג. שיעזור לו מפני אלו שמפריעים לו לבטוח בהקב"ה. | ג. שיעזור לו מפני אלו שמפריעים לו לבטוח בהקב"ה. | ||
==טעם אמירת המזמור== | == מנהגים == | ||
ישנם טעמים רבים בנוגע לאמירתו , ואלו הם: | ==טעם אמירת המזמור בחודש אלול== | ||
ישנם טעמים רבים בנוגע לאמירתו בחודש אלול, ואלו הם: | |||
א. ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא"{{הערה|ח"ה, דברים, עמ' מד}} | א. ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא"{{הערה|ח"ה, דברים, עמ' מד}} | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' הלל מפאריטש שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים. | אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' הלל מפאריטש שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים. | ||
==מקור אמירת המזמור== | ===מקור אמירת המזמור=== | ||
הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה" | הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה" | ||
המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה. | המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה. | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
בסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות{{הערה|עמ' קפח}} שכתב "בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר מנהגנו שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב ע"כ זקנו של הרבי הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע בספרושער הכולל{{הערה|פרק יא ס"ק כט}}"לכאורה היה צריך לומר במנחה אחר תתקבל כמו בברכי נפשי ולדוד אורי דשחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי. ובמנחה הקדיש שאחר עלינו קאי על לדוד אורי, ולא יאמרו קדיש אחר "לדוד אורי", כי בסדר התפילה אין להרבות בקדישים, רק מה שתקנו הקדמונים. וכן שמעתי מהרב ר' הלל ז"ל (מפאריטש) שכן צריך לנהוג, ועיין באה"ט (סי' נה) בשם כנה"ג ותשובת דבר שמואל, כשם שטוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים". עכ"ל של זקנו של הרבי. | בסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות{{הערה|עמ' קפח}} שכתב "בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר מנהגנו שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב ע"כ זקנו של הרבי הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע בספרושער הכולל{{הערה|פרק יא ס"ק כט}}"לכאורה היה צריך לומר במנחה אחר תתקבל כמו בברכי נפשי ולדוד אורי דשחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי. ובמנחה הקדיש שאחר עלינו קאי על לדוד אורי, ולא יאמרו קדיש אחר "לדוד אורי", כי בסדר התפילה אין להרבות בקדישים, רק מה שתקנו הקדמונים. וכן שמעתי מהרב ר' הלל ז"ל (מפאריטש) שכן צריך לנהוג, ועיין באה"ט (סי' נה) בשם כנה"ג ותשובת דבר שמואל, כשם שטוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים". עכ"ל של זקנו של הרבי. | ||
{{מזמורי ספר התהילים}} | |||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:תהילים]] | |||