קדיש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 * נפסק בשו"ע{{הערה|1או"ח סימן קל"ב ס"ב בהגהה.}} דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועל דרך זה הוא גם כן ברמ"א{{הערה|1שו"ע יו"ד סימן שע"ו סעיף ד'.}}
-* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה{{הערה|1=ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד}}. ועל פי המבואר בתורת הקבלה,{{הערה|1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד}}, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.{{הערה|1=וראה גם כן [[לקוטי תורה]] מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ.}} ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל{{הערה|1=כמבואר בפע"ח וכו' שם,}} הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.
+* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה{{הערה|1=ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד}}. ועל פי המבואר בתורת הקבלה,{{הערה|1בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד}}, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפילה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.{{הערה|1=וראה גם כן [[לקוטי תורה]] מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ.}} ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל{{הערה|1=כמבואר בפע"ח וכו' שם,}} הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. ועל דרך פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.
-* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר{{הערה|1=ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב}} בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות{{הערה|1=הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.}}
+* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר{{הערה|1=ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב}} בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות{{הערה|1=הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סימן נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפילה הם לא פחות מז'.}}
 ומסיים, על פי הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).