ישראל קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"{{הערה|מפי המשפיע ר' [[משה נפרסטק]]. ומיומן דפוקינג.}}. | ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"{{הערה|מפי המשפיע ר' [[משה נפרסטק]]. ומיומן דפוקינג.}}. | ||
==משפחתו== | |||
אביו ואימו; | |||
*הרב [[נתן קוק]] הי"ד ומרת רבקה רחל. | |||
בניו; | |||
*הרב [[יוסף יצחק לאש]] מגבאי בית רבינו. | |||
*הרב זלמן לאש מפתח תקווה. | |||
אחיו ואחיותיו; | |||
*הרב [[דוד קוק]] מוועד הבריחה ביציאת רוסיה תש"ז ומייסד כפר חב"ד. | |||
*משה מרדכי - שנהרג במלחמת העולם השנייה בהייתו חייל בצבא האדום.{{הערה|הותיר אחריו בת קטנה. ונותרה עד עצם היום איפה שהוא ברחבי ברית המועצות}}. | |||
*אליעזר - עלה ארצה בשנות הלמ"ד יחד עם רעייתו ללא ילדיו.{{הערה|ילדיו לא רצו לצאת מרוסיה ונותרו שם עד היום הזה.}} | |||
*מרת פירה (אסתר) ברגשטיין. | |||
*מרת סונייא (רייזל מינדל) אשת הרב [[דובער גרודקה]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־14:58, 27 במאי 2020
הרב ישראל קוק (לאש) (תר"ע - תשנ"ד) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה. היה אדם חזק וגיבור שהשתמש עם כוחו לענייני היהדות ברוסיה. בהמשך עלה ארצה יחד עם משפחתו והיה ממייסדי היישוב כפר חב"ד. עסק בימיו במבצע תפילין.
תולדות חייו
נולד בשנת תר"ע במינסק מזובייצק (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' נתן קוק ואמו מרת רבקה רחל.
אביו ברח מאוקראינה כבר בצעירותו לפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים.
ברית המועצות
בשנת תרפ"ב חזרו בני משפחת קוק[1] חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה.
שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.
כוחו וגבורתו
ברוסיה הכל ידעו שצריך לפחד ממשפחת קוק ובעיקר ובפרט מר' ישראל שהיה הכי חזק מכל בני משפחתו ומכל אנ"ש דאז בכלל.
להלן כמה עובדות שאפשר לספר על ישראל:
1. בחתונה של אחד מאנ"ש בטשקנט מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ ותפס את הגרזן מידו מיד אחד תוך שהוא דופק את הגרזן לגוי בראש והרגו ואנ"ש ניצלו.
2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר ובוקר אחד בהלכו ברחובותיה של טקשנט רואה הוא לפניו צועד את אחד ממשפיעי אנ"ש בטשקנט הידועים ומאחוריו הלכו 3 גויים אוזבקים מקומיים.
והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית ומתכננים להרוג את 'הז'יד' שהולך לפניהם ור' ישראל שומע את כל דבריהם. התקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו דופק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות[2].
3. במהלך היציאה מרוסיה בשנת תש"ז שהגיעו ברכבת לגבול רוסיה פולין בקרון שלהם היו רק יהודים ושהגיעה הרכבת לקרחת יער בפולין.
גזלנים חמסנים ניסו לפתוח את קרון הרכבת על מנת לשדוד ולהרוג את היהודים בתוכו, (היה זה אחרי מלחמת העולם השנייה ולא עלינו דם של יהודים היה הפקר) וישראל החזיק בידו וגבורתו את ידית הפתיחה של קרון הרכבת והפורעים לא הצליחו לפרוץ לקרון.
4. שר' ישראל הגיע יחד עם אנ"ש למחנה עקורים פוקינג שבגרמניה, היו במחנה גם לא דתיים לע"ע שחיללו את השבת וזה הפריע לר' ישראל והוא בשבת הגיע ופיזר את הקולנוע שהם עשו ועשה בלאגן גדול ושוטרי המחנה עצרו אותו ושמו אותו בצריף למשך כל השבת. אנ"ש דפוקינג הסתובבו סביב הצריף לבדוק מה שלומו.
ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"[3].
משפחתו
אביו ואימו;
- הרב נתן קוק הי"ד ומרת רבקה רחל.
בניו;
- הרב יוסף יצחק לאש מגבאי בית רבינו.
- הרב זלמן לאש מפתח תקווה.
אחיו ואחיותיו;
- הרב דוד קוק מוועד הבריחה ביציאת רוסיה תש"ז ומייסד כפר חב"ד.
- משה מרדכי - שנהרג במלחמת העולם השנייה בהייתו חייל בצבא האדום.[4].
- אליעזר - עלה ארצה בשנות הלמ"ד יחד עם רעייתו ללא ילדיו.[5]
- מרת פירה (אסתר) ברגשטיין.
- מרת סונייא (רייזל מינדל) אשת הרב דובער גרודקה.
הערות שוליים
- ↑ בגלל חשש גיוס אביו ר' נתן קוק לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה
- ↑ מפי אחד מבני משפחתו ועד יהודי מקומי שראה את הנ"ל ואמר שנים אח"כ לאחד מאנ"ש דכפ"ח 'שצריכים להיזהר מאותו יהודי גברתן שהינו מסוכן!'
- ↑ מפי המשפיע ר' משה נפרסטק. ומיומן דפוקינג.
- ↑ הותיר אחריו בת קטנה. ונותרה עד עצם היום איפה שהוא ברחבי ברית המועצות
- ↑ ילדיו לא רצו לצאת מרוסיה ונותרו שם עד היום הזה.