ערכאות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
תרגום: וְזְהִוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין בִּזְכוּת. אֲבָל לִשְׁאָר הָעַמִּים אֵין לָהֶם דִּין בִּזְכוּת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לְסַדֵּר דִּינִים שֶׁלָּנוּ בערכאות שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּצַד הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁדָּן דִּין וְלֹא הִכְלִיל בּוֹ זְכוּת (=היינו שלא דן בדיני ישראל) - זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת.}}. | תרגום: וְזְהִוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין בִּזְכוּת. אֲבָל לִשְׁאָר הָעַמִּים אֵין לָהֶם דִּין בִּזְכוּת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לְסַדֵּר דִּינִים שֶׁלָּנוּ בערכאות שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּצַד הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁדָּן דִּין וְלֹא הִכְלִיל בּוֹ זְכוּת (=היינו שלא דן בדיני ישראל) - זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת.}}. | ||
== | == מקרים בהם מותר לפנות לערכאות == | ||
הרמב"ם{{הערה|הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז'}} קובע כלל ברור בדין זה ואומר שאם שלטון הגויים הוא השולט במקום – "יד העכו"ם תקיפה" – ובעל הדין אלים ואינו יכול לגבות חובו ממנו בבית דין, יכול הוא -ברשות בי"ד כמובן - לפנות לערכאות{{הערה|"הָיְתָה יַד הָעַכּוּ"ם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בדיני עכו"ם מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ".}}. | הרמב"ם{{הערה|הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז'}} קובע כלל ברור בדין זה ואומר שאם שלטון הגויים הוא השולט במקום – "יד העכו"ם תקיפה" – ובעל הדין אלים ואינו יכול לגבות חובו ממנו בבית דין, יכול הוא -ברשות בי"ד כמובן - לפנות לערכאות{{הערה|"הָיְתָה יַד הָעַכּוּ"ם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בדיני עכו"ם מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ".}}. | ||
ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי שליט"א{{הערה|השמטות מאיגרות קודש א-י, אגרת ג'כו}} במענה לאחד שערך דין עם אלם בעניין מסוים: | ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי שליט"א{{הערה|השמטות מאיגרות קודש א-י, אגרת ג'כו}} במענה לאחד שערך דין עם אלם בעניין מסוים: | ||