יעקב בכרך מקידאן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם. | נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם. | ||
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, | כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו. | ||
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], ונמצא ממנו ביאור על ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}. הוא הביא לדפוס את הספר [[מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[וויכוחא רבא]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}){{הערה|יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.}}. | הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], ונמצא ממנו ביאור על ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}. הוא הביא לדפוס את הספר [[מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[וויכוחא רבא]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}){{הערה|יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.}}. | ||
גרסה מ־19:58, 18 במאי 2020
החסיד המפורסם רבי יעקב בכרך מקידאן (מכונה גם בשם יעקיל קידאנער, או יעקב קאדאנער[1]), היה חסיד גדול מחסידי אדמו"ר האמצעי ואחרי פטירתו היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ספרו סיפורים נוראים מהווה מקור חשוב בספרות החסידית.
תולדות חיים
נולד בעיירה קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי חיים מוואלאז'ין, ובהמשך נישא לבת העיירה ווילקומיר שברוסיה הלבנה והתיישב שם.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי אהרן מסטרשלה[2], ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע לליובאוויטש להסתופף בצילו של אדמו"ר האמצעי, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי חסידות, ונמצא ממנו ביאור על ספר התניא[3]. הוא הביא לדפוס את הספר מצרף העבודה (נקרא גם בשם וויכוחא רבא[4])[5].
נודע בעיקר בשל ספרו סיפורים נוראים[6], בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ואדמו"ר הריי"צ העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
לקריאה נוספת
- בית רבי עמ' קו
- היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג.
הערות שוליים
- ↑ בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות יעקב קאדאניר.
- ↑ לפי המסורת המופיעה בספרבית רבי
- ↑ יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת בשנת תשע"ב.
- ↑ הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.
- ↑ יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.
- ↑ נדפס גם בשנת תשמ"א בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.