יהושע דוברבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דובראווסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דובראווסקי]] - שנפטר בהיות יהושע נער בן 12. | נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דובראווסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דובראווסקי]] - שנפטר בהיות יהושע נער בן 12. | ||
בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה [[ | בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אוסנת), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שלוזינגר. | ||
כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות בחלקים ט"ו והלאה), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]]. | כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות בחלקים ט"ו והלאה), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]]. | ||
גרסה מ־19:19, 24 במרץ 2020
הרב יהושע דובראווסקי היה סופר חב"די-אידי בולט בדור השביעי. שימש כחבר וועד הנהלת "קופת רבינו".
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ח בעיירה נעוועל, לאביו הרב אליעזר ליפא דובראווסקי - שנפטר בהיות יהושע נער בן 12.
בצעירותו התחנך בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות בברית המועצות. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ביציאת רוסיה תש"ו, והתיישב בפריז, שם נשא את רעייתו אסייא (אוסנת), בתו של הרב אלכסנדר סנדר מנקין. לאחר שנים מספר התיישב בקראון הייטס, ועבד בבית הדפוס של האחים שלוזינגר.
כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת הרבי. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות בלקוטי שיחות חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות בחלקים ט"ו והלאה), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת ועד הנחות התמימים. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון די אידישע היים.
כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום.
עם הקמת אלגמיינר ז'ורנאל בשנת תשל"ב הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו בלשון הקודש בשבועון בית משיח, בתרגומו של ר' אסף פרומר.
כתבותיו הרבות מהוות יצירה תוכנית וקלסית, שבה מצייר הן את חיי היהודים בעבר, והן את דרך המחשבה של היהודים כעת בארצות הברית.
בשנת תשנ"ו צורף לועד הנהלת קופת רבינו.
החזיק קופת גמ"ח עזרה לחתנים וכלות.
בהוראת הרבי החל בכתיבת הסדרה אלה תולדות פרץ - על תולדותיו של המשפיע ר' פרץ מוצ'קין. סידרה זו תורגמה לעברית בשבועון בית משיח, ויצאה לאור בספר.
נפטר לאחר מחלה קשה בכ"ט אייר תש"ע.
משפחתו
- אביו, הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
- בנו, הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
- בנו, הרב יוסף יצחק דוברבסקי, שליח הרבי בעיר קוריטיבה, ברזיל
- חתנו, הרב מנחם מענדל לבקובסקי - שליח הרבי לקהילת דוברי צרפתית בלוס אנג'לס, קליפורניה.
- חתנו, הרב שמואל גורביץ- שליח הרבי בעיר ליאון צרפת
- חתנו, הרב בן ציון גייסינסקי - שליח הרבי בעיר בתסדע ארצות הברית
- חתנו, הרב משה הכהן כצמן - שליח הרבי בעיר סטטן איילנד ארצות הברית
ספרו
- אלה תולדות פרץ - תולדות חייו של הרב פרץ מוצ'קין, שכתיבתו החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך המזכיר הרב חודקוב.
לקריאה נוספת
- אברהם רייניץ, הרבי: "על דובראווסקי אפשר לסמוך",
בתוך שבועון בית משיח גיליון 742 - אי, היישקע! אי=אי=אי=י=י, היישקע!!! - א. אברהם משרטט קווים ליצירות הספרותיות החסידיות של הרב דובראווסקי - בתוך שבועון בית משיח גיליון 742
