שינויים
←תולדות חיים
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לשלרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. וש. ח.שהשמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלויפירט אויס אן עניין, אלע זאך אז ער מאכט, פירט ער מאכט אין שלימותדאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי, כל דבר שהוא עושהמבצע עניין כלשהו, הוא עושה מבצעו בשלימות.
ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]].
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
בשנת תשמ"ז, לאחר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד#ביטול הארגון|פירוקו]] של ארגון הגג בהוראת הרבי, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.
יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה של המועצה הנ"ל. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 15 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות).
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בעשרות אלפי במליוני דולרים.
הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.