יחודא עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 318638 של 188.64.206.239 (שיחה) - שייך לדף השיחה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== בשער היחוד והאמונה == | == בשער היחוד והאמונה == | ||
עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא יחודא עילאה. ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה | עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא יחודא עילאה. ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
גרסה מ־16:15, 24 בפברואר 2019
יחודא עילאה הוא כינוי ליחוד של ספירות חכמה ובינה על ידי דעת עליון.
מבואר החילוק בין יחודא עילאה ליחודא תתאה הוא שיחודא עילאה הוא ביטול האמיתי, לעומת יחודא תתאה שהוא ביטול היש.
ענינו בעולמות
בעולמות מבואר כי עולם האצילות הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות בי"ע שהם בבחינת יחודא תתאה. יחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת יחודא עילאה (מה שאין כן ייחוד זעיר אנפין ומלכות, שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"[1]. מה שאין כן בזעיר אנפין ומלכות, שיש בייחודם הפסקות.
ענינו בעבודה
בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת יחודא תתאה.
בשער היחוד והאמונה
עניינו של הפסוק שמע ישראל הוא יחודא עילאה. בפרק ז' מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב שם אדנות בשם הוי' ב"ה.
הערות שוליים
- ↑ ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר