שמחה בונם אלתר – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
תולדות חיים: לא ראוי
שיע.ק (שיחה | תרומות)
תולדות חיים: סיום עריכה
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].


למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך  העולם פחתה, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, ולעתים נלקח להופעות פומביות, ביניהם למאבק על כנסיית המורמונים בעיה"ק שאותו יזם והנהיג. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' [[פינחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".
נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".


הרה"צ שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".
בשנת תשמ"ה חלה במלה שהקשתה עליו לתקשר עם הסובבים אותו והוא מיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' [[פינחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".


== קשריו עם הרבי ==
== קשריו עם הרבי ==