מרדכי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:57, 5 באוגוסט 2018

רבי מרדכי מצ'רנוביל (ידוע בכינויו המגיד מצ'רנוביל), נולד לאביו רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב.

נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים.

חותנו הוא רבי דוד לייקס, תלמיד הבעש"ט.

קורות חייו

הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי מנחם נחום טברסקי, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר "מאור עיניים".

היה נשוי עםשרה, בתו של רבי אהרן מקרלין. לאחר מותה נשא את פייגא בתו של רבי דוד לייקעס תלמידו של הבעל שם טוב. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה בנים ובת ומאשתו השניה חמישה בנים ושתי בנות. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.

לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי אברהם דב מאבריטש. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה ^[1] אשר זכה להסכמות ממנהיגי החסידות. בתשס"א הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".

גיסו, הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".

רבי מרדכי נפטר בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.

השידוך עם האדמו"ר האמצעי

אחד מזקני החסידים היה מתייחס אליו בהערצה מופלגת כשהוא מספר שאדמו"ר הזקן אמר עליו: ער איז א איידעלע יונגרמן (אברך עדין)^[2].

החסיד ר' יצחק הורביץ סיפר כי המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו כי מלך המשיח יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו (אדמו"ר הזקן). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי יעקב ישראל מטשרקאס בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של האדמו"ר האמצעי בנו של האדמו"ר הזקן.

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ.

בצורה נוספת [כנראה יש כאן טעות: שרה (השניה) היתה בתו של אדמו"ר האמצעי (ואחרי פטירתה עברו שתי בנותיה, הרבנית רבקה והרבנית גיטל, לגור אצל סבתם, הרבנית שיינא בליובאוויטש). באגרת אדמו"ר הריי"צ (שהיא המקור למובא כאן) מופיעים שני ר' אהרן. אחד מהם היה חתן אדמו"ר האמצעי. והשני חתן ר' יעקב ישראל. עיי"ש. לכן, נא לתקן.]: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש.^[3]

בחתונת בנו עם בת אדמו"ר האמצעי הוא ערך את שולחנו יחד עם אדמו"ר האמצעי ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין חסידי פולין לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו.

ספריו

רבי מרדכי חיבר ספר "לקוטי תורה" מכיל מכתבים וחידושים לפי סדר הפרשיות והמועדים.

צאצאיו

הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות (שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני אשתו בת ר' דוד לייקיס, תלמיד הבעל שם טוב):

רבי אהרן מצ'רנוביל.
רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו.
רבי יעקב ישראל מצ'רקס (לפני כן התגורר בעיר הורנוסטייפל), נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול ה'תרל"ו. אחד מניניו (צאצא של רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי))כיהן בעבר כאדמו"ר מהורנוסטייפל.
רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' בתשרי ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' באייר ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה. נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' בניסן ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'.
חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג.
שיינדל, נישאה לרבי דוב בער מליווא, ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת ה'תקפ"א ונפטרה בשנת ה'תרס"א בעיר טולנא.

קישורים חיצוניים

שיטת חב"ד בחצר צ'רנוביל (עמוד 153)

הערות שוליים

[1] ליקוטי תורה, אתר hebrewbooks

[2] רשימות.

[3] אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]].
-בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}
+בצורה נוספת  '''[כנראה יש כאן טעות: שרה (השניה) היתה בתו של אדמו"ר האמצעי (ואחרי פטירתה עברו שתי בנותיה, הרבנית רבקה והרבנית גיטל, לגור אצל סבתם, הרבנית שיינא בליובאוויטש). באגרת אדמו"ר הריי"צ (שהיא המקור למובא כאן) מופיעים שני ר' אהרן. אחד מהם היה חתן אדמו"ר האמצעי. והשני חתן ר' יעקב ישראל. עיי"ש. לכן, נא לתקן.]''': 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}
 בחתונת בנו עם בת [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ערך את שולחנו יחד עם [[אדמו"ר האמצעי]] ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין [[חסידי פולין]] לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו.