קידוש לבנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]]
 '''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של ה[[לוח עברי|חודש העברי]], החל משבעה [[יום|ימים]] אחרי המולד, ועד למילויה של ה[[ירח|לבנה]]. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".
+==השתלשלות המנהג==
+כאשר [[מתן תורה|קיבלו ישראל את התורה]], היו מוקפים ב[[ענני הכבוד]], ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון{{הערה|רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.}}.
+ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.
+בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: "הרואה את הלבנה '''בחידושה''' אומר "ברוך מחדש חודשים"..."{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.}}, "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה"{{הערה|סנהדרין מב, א.}}.
+כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר".}}.
+עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}.
+במסכת סופרים מופיע{{הערה|פרק י"ט הלכה י'.}} שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.
+וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה{{הערה|מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.}}.
+לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"{{הערה|רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.}}, היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.
+==מנהגי קידוש לבנה==
+*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}.
+*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|כף החיים אות כ"ח.}}.
+==רמזים וסגולות בקידוש לבנה==
+*אמירת 'דוד מלך ישראל' הוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819{{הערה|שערי אפרים, בשם המהרש"א.}}.
+*ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים{{הערה|טעמי המנהגים.}}.
 == קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה ==