מכתב כללי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ראו גם)
שורה 5: שורה 5:
כתיבת המכתבים הכלליים החלה בח"י [[אלול]] [[תש"י]]. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.
כתיבת המכתבים הכלליים החלה בח"י [[אלול]] [[תש"י]]. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.


המכתבים נכתבו בדרך כלל ב[[אידיש]] ותורגמו ל[[לשון הקודש]], בתחילה על ידי ר' [[אוריאל צימער]], ולאחר מכן על ידי ר' [[טוביה בלוי]]{{הערה|עד שנת [[תש"נ]], אז בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]] עברה מלאכת התרגום לרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], ומאז ואילך הפסיק הרבי להגיה את התרגומים של המכתבים.}}. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים ב[[ארצות הברית]] ובארץ הקודש.
המכתבים נכתבו בדרך כלל ב[[אידיש]] ותורגמו ל[[לשון הקודש]], בתחילה על ידי ר' [[אוריאל צימער]], לאחריו במשך כמה שנים תירגם ר' [[שמעון גליצינשטיין]] ולאחר מכן על ידי ר' [[טוביה בלוי]]{{הערה|עד שנת [[תש"נ]], אז בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]] עברה מלאכת התרגום לרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], ומאז ואילך הפסיק הרבי להגיה את התרגומים של המכתבים.}}. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים ב[[ארצות הברית]] ובארץ הקודש.


מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת ה[[אגרות קודש]] במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר [[אגרות מלך]] (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"[[לקוטי שיחות]]".  
מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת ה[[אגרות קודש]] במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר [[אגרות מלך]] (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"[[לקוטי שיחות]]".  

גרסה מ־20:02, 20 במרץ 2018

מכתב כללי שמפורסם כיום

מכתב כללי הוא מכתב מהרבי "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ה' עליהם יחיו", לקראת חגים ומועדים, והשנה החדשה.

היסטוריית המכתבים

כתיבת המכתבים הכלליים החלה בח"י אלול תש"י. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.

המכתבים נכתבו בדרך כלל באידיש ותורגמו ללשון הקודש, בתחילה על ידי ר' אוריאל צימער, לאחריו במשך כמה שנים תירגם ר' שמעון גליצינשטיין ולאחר מכן על ידי ר' טוביה בלוי[1]. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים בארצות הברית ובארץ הקודש.

מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת האגרות קודש במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר אגרות מלך (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"לקוטי שיחות".

בעבר, כאשר התפרסמו המכתבים היו נוהגים המנהלים הרוחניים של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 לערוך שיעור לתלמידים בתוכנו של המכתב[2].

פרסום המכתב כללי כיום

מחג הפסח של שנת תשס"ו התחדשה הדפסת המכתבים בעיתונים בארץ הקודש ביוזמת ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח[3].

בעקבות ההתעוררות לפרסום המכתבים בארץ הקודש, החלו לפרסם את המכתבים גם בעיתונים בעברית המתפרסמים בניו יורק[4].

אגרות מלך

הספר "אגרות מלך" הינו ליקוט בן שני חלקים מכל המכתבים הכלליים של הרבי שנשלחו במשך השנים. נערך על ידי הרב פרץ אוריאל בלוי ויצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים בכפר חב"ד לכבוד י"א ניסן תשנ"ב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מבוא לספר אגרות מלך - סקירה נרחבת ומרתקת על המכתבים הכלליים, הרב פרץ אוריאל בלוי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עד שנת תש"נ, אז בעקבות פרשת התרגיל המסריח עברה מלאכת התרגום לרב מנחם מענדל יצחק ברוד, ומאז ואילך הפסיק הרבי להגיה את התרגומים של המכתבים.
  2. הרב דוד רסקין והרב מרדכי מענטליק בשיעור על המכתב כללי בזאל הקטן קובץ תמונה
  3. לצפיה במכתב כללי ליום הכיפורים תשע"ד
  4. המכתב שהתפרסם לקראת חג הפסח תשע"ב קובץ PDFהמכתב שהתפרסם לקראת י' שבט תשע"ב