בטחון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏דרגות בביטחון: מועבר לשיחה לא מנוסח אנציקלופדית ולא משולב עם המידע הקיים)
שורה 7: שורה 7:


==דרגות בביטחון==
==דרגות בביטחון==
תחילה נביא את מדת הביטחון לפי הפשט:
א) יש כאלו שכתבו שביטחון זה מצב נפשי לבד, אבל אין לזה שום השלכה מעשית שבאמת יהיה לאדם רק טוב, והיינו שהאדם בוטח שכל מה שקורה איתו זה מאת השם, ולכן הוא תמיד רגוע ושלב כי אם לא מגיע לו לקבל עונש, אז גם אם כל הנתונים מראים שהמצב חמור, הוא יושב רגוע כי הקב"ה שליט וכלום לא יקרה, ואם כן מגיע לו עונש הוא יודע שזה מאת השם, וזה לטובתו כדי לכפר על דברים לא טובים שעשה, ולכן הוא רואה את הצרה שלו כדבר שבעצם טוב, ולפי דעה זו אין מושג של ביטחון כזה שאדם בטוח שלא יקרא לו כלום, אלא שהוא רגוע גם אם יקרה לו משהו וכנ"ל.
ב) הרבי בשיחותיו לא מקבל את הדעה הזאת כהגדרה אמיתית למידת הביטחון, הגם שהיא נכונה וכתובה בספרים הקדושים וכן בספרי החסידות, אלא מבאר שגדר הביטחון זה שאדם בטוח בהשם שיתנהג איתו רק בטוב, וכתוצאה מזה הקב"ה נותן לו רק טוב, והסיבה לזה שיקבל רק טוב (הגם שיש דברים שהוא צריך לקבל עליהם עונש) היא, כמו בכל מצווה שיש שכר על המצווה, כך קבע הקב"ה שכנגד הטירחה שאם התייגע להגיע למצב שהוא בוטח בו, יקבל כשכר את אותו הדבר שבטח, ובזה הוא מפרש את הפתגם הידוע שנאצר ע"י אחד מאדמו"רי חב"ד "תחשוב טוב יהיה טוב" והיינו שעצם זה שאדם בטוח שהקב"ה יתן לו רק טוב, זה ימשיך עליו מלמעלה רק טוב.
[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו{{הערה| מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר ב[[שבת]] פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}}:
[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו{{הערה| מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר ב[[שבת]] פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}}:



גרסה מ־15:50, 1 בספטמבר 2017

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הבטחון בהשם הוא אחד מיסודות היהדות. מידת הביטחון - נכללת במצות האמונה של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות הקדוש ברוך הוא ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.

רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר וניסיון בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. כותב רבינו הזקן בתניא אגרת הקודש[1] אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.

בחסידות מבואר שעצם הביטחון שיהיה טוב, גורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" מבטא את כל ענין הביטחון בהקדוש ברוך הוא, שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) לכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.

דרגות בביטחון

הרבי מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו[2]:

הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.

  • אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד האהבה של האדם להקב"ה שמקורה במידת החסד שלו, אזי אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת החסד וכנגד החסד יש גם גבורה - דין, יש חשש שהגבורה תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.
  • למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שמקורה במוחין, אהבה זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שהחסד יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.

החסרון בדרגה הראשונה היא שלמרות הביטחון המוחלט במציאות החסדים, אינו בוטח שאכן בפועל זה יומשך אליו למטה. אך כאשר שורש הביטחון הוא מהאהבה שבדרגת הכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מהעצמיות שלו שהרי הבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'" והוא בטוח שה' יעשה וישפיע אך ורק לטובתו.

הערות שוליים

  1. סימן י"א
  2. מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר בשבת פרשת חוקת-בלק (י"ב תמוז) תשי"ב.