אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "מאסר אדמו"ר הריי"צ" ב־"מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ" |
←הרבנות ופעולותיו השנויה במחלוקת: כותרת מיותרת וגם לא מתארת נכון וכוללת את כל מה שמופיע תחתיה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]]. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]]. | בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]]. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]]. | ||
בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | ||